zofim.org.il
  
 


 
אתר התאחדות הצופים והצופות בישראל
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר התאחדות הצופים והצופות בישראל » ארכיון הכתבות » כתבה: ועידת צופות עולמית בדרום אפריקה

תמונת מגזין ועידת צופות עולמית בדרום אפריקה פורסם על ידי דר ליאורה גבעון
בתאריך 3/8/2008
בכתבה זו צפו 2849 גולשים

 

ועידת צופות עולמית בדרום אפריקה, 2008 - חוויה מאתגרת ומעצימה.  
כתבה: ד"ר ליאורה גבעון, נציבה בינלאומית  

לפני מספר ימים חזרתי מוועידת צופות בינלאומית בעיר יוהנסבורג, שבדרום אפריקה. וועידה זו, המאורגנת ע"י ארגון הצופות העולמי, מתקיימת אחת ל-3 שנים, בכל פעם במדינה אחרת. מדינת ישראל חברה ב-2 הארגונים העולמיים: ארגון הצופות המונה כ-10 מיליון צופות, וארגון הצופים הכולל בתוכו גם צופות, ומונה כ-28 מיליון צופים וצופות.
 
לגבי, הייתה זו פעם ראשונה שאני לוקחת חלק בוועידה מסוג זה, מאז נבחרתי לתפקיד הנציבה הבינלאומית לפני כשנה. הצטרפה אלי לוועידה נציגה מארגון הצופים המוסלמים במדינה, כך שהיה ייצוג לנושא דו-קיום. היה זה אירוע צבעוני, רב תרבותי ורב גילאי.
 
בוועידה השתתפו כ-500 נשים, נציבות בינלאומיות ונציגות נוספות שכולן מתנדבות, מ-144 מדינות ברחבי העולם (וכמה גברים, בעיקר בתפקידים שכירים).  
מטרת הוועידה היא להכיר אנשים מרחבי העולם, ליצור קשרים בינלאומיים, לדון ולהביע דעות בנושאים משותפים ושונים, להציג את הפעילויות של כל מדינה, ללמוד וללמד.  
בערבים התקיימו אירועים בינלאומיים, ובין השאר הביאה כל מדינה כיבוד אופייני על מנת לחלק למשתתפים. אנו הבאנו חטיפי במבה וביסלי, ועוגיות מתוקות מעשה ידיה של אמה של שיפה, הנציגה המוסלמית מהארץ, והכול נחטף במהירות.
יש לציין שהוועידה כולה הייתה מאורגנת ומוקפדת להפליא.
 
הוועידה נפתחה בטקס מכובד ומרשים, בו הכריזה המנחה על כל המדינות המשתתפות. בכל פעם ששמה של מדינה הוזכר, היה צורך להרים את השלט עם שם המדינה, שהיה מונח לפנינו במושבים בהם ישבנו.
במהלך הוועידה שנמשכה 6 ימים, נערכו דיונים רבים בנושאים ערכיים וחברתיים שארגון הצופות העולמי עוסק בהם בשנים האחרונות כגון: בחירת מזון וחיים בריאים, מודעות ומניעת מחלת האיידס, גילוי הפוטנציאל האישי, מעורבות והובלת שינויים בקהילה, לקיחת אחריות, השמעת הקול האישי, חינוך לחיי מין, יתרונות וחסרונות באיחוד ובהפרדה בין המינים בפעילות הצופית, בניית עולם טוב יותר ועוד.
כמו כן דנו בתוכניות ההדרכה שנכתבו על ידי הארגון העולמי מבחינת מדדי ההצלחה ואופן ההערכה.
 
בנוסף לדיונים הללו שהתקיימו במליאה או בקבוצות הדיון, הועברו גם סדנאות על ידי המשתתפות. על מנת להעביר סדנא, היה צורך להציג את הנושא לארגון העולמי ולקבל את אישור הוועידה שנה מראש.
 
לשמחתי, בקשתי אושרה ואחת הסדנאות שנושאה היה: בניית תרבות של שלום, הועברה על ידי ועל ידי נציגה נוספת מבורונדי, שבאפריקה (שאף, היא הציגה פרויקט מקומי בנושא השלום).  
במהלך סדנא זו הצגתי את הפעילויות והקורסים שלנו בהתאחדות הצופים בארץ, הכוללים צופים דרוזים, מוסלמים, יהודים ונוצרים החיים במדינת ישראל (תג היער, תג הצופיות, תג הים), והתמקדתי בפרויקט הנקרא: מעגלי דו- קיום.
במסגרת פרויקט זה, שמטרתו קרוב לבבות ואחווה בין הצופים החיים ביחד במדינה, נפגשים בני נוער מכל המגזרים בכל פעם בשבט אחר, לומדים את התרבות אחד של השני, ומקיימים פעילויות משותפות על מנת ליצור שכנות טובה ולקדם את השלום.
הצגת הפרויקט עוררה עניין רב בקרב המשתתפות והן הביעו התפעלות מהאופן בו הוא מתנהל.
 
במהלך הוועידה ניהלתי שיחות רבות וסיפרתי על הפעילויות שלנו בארץ: דו- קיום, שנת שירות, צופי שב"א, צופי צמיד, צופי ים, נוער בסיכון, מחנות הקיץ, הסמינרים והקורסים השונים ועוד. 
חילקתי סמלים, צמידים ומזכרות שונות מהצופים, והסברתי את משמעותו של כל דבר ודבר.
אני חושבת שיש לנו בהחלט במה להתגאות, הן מבחינת התכנים והן מבחינת ההיקף של כל הפעילויות.
נחשפתי לפעילויות רבות ומגוונות הנערכות במדינות שונות בעולם, אך אני חושבת שבשום מקום לא מתקיימת פעילות כה אינטנסיבית וכה מגוונת כפי שמתקיימת אצלנו. 
 

בנוסף לכך, התקיימו אין סוף שיחות בלתי פורמאליות, שהיו מרתקות ומרגשות, עוררו שאלות מהותיות, וגלשו לנושאים אישיים הקשורים במשפחתי, בעובדת היותי בת לניצולי שואה, בזהותי הישראלית והיהודית, בעבודתי בחינוך מיוחד, חובת השירות הצבאי ומשמעותו, החיים המורכבים בארץ ועוד.   
והמעניין הוא, כיצד הכול נקשר ונשזר.  
אין ספק שאנשים שאינם מצויים בהוויה הישראלית, ניזונים ומושפעים ממה שהתקשורת משדרת, וגם עם סוגיה זו היה צורך להתמודד.
 
בחלק מהמקרים נאלצתי להתמודד עם צופות ממדינות ערב העוינות את מדינת ישראל, והדבר לא היה קל. באחד הדיונים הותקפתי על ידי נציגה סורית (לאחר שהצבענו, הנציגה המוסלמית ואני על קבלתם לארגון העולמי בשם האחווה הצופית). בנוכחות כל המשתתפות היא טענה, שלו ידעה שאני ישראלית, לא הייתה מדברת איתי. גם לאחר דבריה המשכתי לחייך אליה ולנציגות עוינות אחרות במהלך כל הוועידה, עד שחלקן חייכו בחזרה. אירוע זה ואחרים היו מבחינתי חלק מהאתגרים שהוועידה הציבה.
 
אחד האירועים המרגשים היו בערב האחרון, בו ניגשה אלי הנציגה מפקיסטן, הביאה לי מתנה וחיבקה אותי. לפני שפתחתי את מתנתה, שלפתי מהתיק כובע וסמל של הצופים ונתתי לה. היא החזירה לי זאת, חיבקה אותי ואמרה שאינה יכולה לקחת דבר מה שכתוב עליו בעברית.
 כאשר פתחתי את מתנתה, מצאתי 2 תיקים קטנים בצבע סגול ובגדלים שונים של ארגון הצופות מפקיסטן, ועליהם היה כתוב בערבית ואנגלית: פקיסטן עם סמל הצופות.  
 
הוועידה, בנוסף להיותה חוויה אישית מדהימה לימדה אותי רבות, חשפה אותי לדברים חדשים ומעניינים, נתנה לי חומר רב למחשבה והשראה לכווני עשייה, והעמיקה בתוכי את התחושה, שאנו חלק מארגון עולמי גדול בעל השפעה ובעל עוצמה רבה.  
 

התהלכתי בתחושת שליחות, אושר  וגאווה על שניתנה לי זכות גדולה לייצג את המדינה ואת תנועת הצופים, ובכך אולי לסגור מעגל, מאז יצאתי בשליחות התנועה לקרוואן הראשון לפני 35 שנים .

לצפייה בסיקור התמונות לחצו כאן

 

[ פרסם כתבה ]

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 1 תגובות | הוספת תגובה


1. ליאורה כה לחי
נכתב על ידי אייל פסח משבט ראשונים בתאריך 10/10/2008 בשעה 9:21