zofim.org.il
  
 


 
אתר צופות ביחד למרחקים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר צופות ביחד למרחקים » ארכיון הכתבות » כתבה: "התחלתי להרגיש שאני יוצרת"

תמונת מגזין "התחלתי להרגיש שאני יוצרת" פורסם על ידי ליאורה גבעון
בתאריך 27/5/2010
בכתבה זו צפו 3254 גולשים

"כמו ציור המתחיל בנקודה, כך כל דבר בחיים מתחיל ממקוםמסוים, והוא גדל, צומח ומתפתח". דברים אלו נאמרו על ידי אחת המשתתפות בסדנת הציור, בכנס השלישי של צופות ביחד למרחקים, שנערך ב- 9.5.10.

נושא הכנס השנה היה: האמנות ככלי העצמה ושינוי בקרב נערות ונשים בתנועת הצופים, בקהילה ובחברה רב תרבותית.
את הכנס שנערך בעיר הרצליה, פתחה ד"ר ליאורה גבעון- נציבה בינלאומית, שברכה את המשתתפות וביניהן ד"ר אסתר לוקס, זקנת הצופות בת 92 שהתייצבה עם מדי חאקי והגיעה לכנס, ואת הגברת פביולה קנבסי, יו"ר ארגון הצופות האירופאי שהגיעה במיוחד לכנס זה. ליאורה ציינה את משמעות הכנס ופרויקט צופות ביחד למרחקים שהציב כיעד מרכזי את הקיום בצוותא והעצמת נערות ונשים צופות מכל מגזרי החברה הישראלית, תוך זיקה לאני מאמין של ארגון הצופות העולמי החוגג השנה 100 שנים להקמתו, כשאנו- מדינת ישראל שייכים גם לארגון זה. הגברת יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, שנותנת חסותה לכנס ולפרויקט מאז הקמתו, ציינה שהשנה אנו מציינים 85 שנה להיווסדה של הרצליה ו- 150 שנה להולדת הרצל. לדבריה, הרצל הוא זה שדגל בשוויון זכויות לנשים ובזכות בחירה לנשים עוד בשנת 1902, שנים רבות לפני שהכירו בכך מדינות שונות.
יעל ברכה את הצופות בכך שהן נותנות את הכוח והכלים להתמודד עם המציאות המורכבת, מהוות יד מכוונת ומשענת המסייעת לנערות וצופות למצא את הנתיב הנכון וציינה את תרומתן של הצופות לא רק בהעצמת נשים, אלא בהעצמת החברה הישראלית כולה. בין המברכים היו גם מר יהודה פישר- יו"ר התאחדות הצופים והצופות, וגברת ציפורה איסקנדר- נציגת פורום הצופות.
אורחת הכבוד בכנס, הייתה הגברת נדיה חילו. נאדיה שהינה חברת כנסת לשעבר, הייתה והתחנכה בתנועת הצופים האורתודוקסים ביפו, היא עובדת סוציאלית בכירה ועוסקת ביעוץ חברתי ופוליטי. נאדיה מיישמת באופן מרשים בחייה האישיים והציבוריים את הערכים עליהם גדלה בצופים. נאדיה, כערביה נוצריה שיתפה את המשתתפות בתהליך האישי שעברה , דווחה על נתונים לגבי שוויון וחוסר שוויון במגזרי החברה הישראלית, וקראה לכל אחת ואחד ולקחת  אחריות לגבי מימוש זכויותיו במדינה ובחברה.נאדיה, שגם עסקה בפרויקטים רבים הקשורים להעצמה באמצעות אומנות ציינה את האומנות ככלי שבאמצעותו האדם חש משמעות ויכול לבטא עצמו.
את מושב הבוקר סיימה זוהרית רובין, אישה ייחודית ומיוחדת, רקדנית בטן ומורה לריקודי בטן העוסקת בהעצמת נשים ובריפוי באמצעות ריקודי בטן. זוהרית, סיפרה על פעילותה, על הרעיון שבבסיס ריקודי הבטן, על הריקוד כדרך חיים ועל משמעות הריקוד בקרב חברות שונות.זוהרית  רקדה, חוללה והדגימה, ובכך סחפה את הקהל בהלהבות, בקצב, בצחוק ובשימחה. לבסוף, הזמינה זוהרית לבמה את כל מי שרצתה להשתתף ולרקוד איתה על הבמה וההיענות הייתה רבה.  
לאחר ארוחת הצהריים החל המושב השני בו התחלקו המשתתפות לסדנאות. בכל סדנא השתתפו נערות ונשים מכל המגזרים וכל סדנא הונחתה על ידי מנחה ערבייה ויהודייה. הכנת הסדנאות הייתה רצינית ומעמיקה וכל סדנא התמקדה בהיבט ובתחום מסוים באומנות בהתאם ליכולתן, כישוריהן ורצונן של המנחות, תוך תאום והקשר לנושא הכנס.כל משתתפת שובצה בסדנא אחת, וכל סדנא כללה נערות ונשים מכל המגזרים והגילים.
לאחר ההכרות בסדנא, התבקשו המשתתפות ליצור ולבצע מטלות בהתאם לנושא הסדנא: ריקמה, חימר, ציור, יציקות פנים, תאטרון קהילתי, משחקי תאטרון, מסכות, וצבעים.  
המשתתפות שחלקן נחשפו לפעילויות השונות והמגוונות בפעם הראשונה שיתפו פעולה ותוך כדי העשייה המשותפת נוצרו שיחות שהובילו למשמעות האומנות בחיינו, כיצד ניתן ליצור שינוי ולהעביר מסרים באמצעות אומנות ומה כל אחת מהמשתתפות לוקחת מההתנסות והדיון בסדנא בה השתתפה, לחייה הפרטיים,המקצועיים, ולפעילותה בתנועת הצופים ובקהילה.
בתום העבודה בסדנאות התכנסנו שוב באולם, הנחנו את העבודות השונות על הבמה, ומכל סדנא עלתה נציגה לבמה ושיתפה את כולנו בתהליכים המרתקים והמלמדים שהיו בסדנא. תהליך השיתוף היה משמעותי ומרגש ביותר, והעביר ערך חינוכי ולימודי.
לסיום, הקשבנו לצלילי תזמורת הצופים האורתודוקסים מלוד. בתזמורת זו מנגנים נערים ונערות שאף הם מבטאים עצמם באמצעות אומנות. המשתתפות מחאו כפיים ולא נתנו לחברי התזמורת לרדת מהבמה.
להלן דברים מרגשים שנאמרו על ידי המשתתפות והמנחות במיילים, במשובים ובדיווחים בכנס ואחריו ונותנים הצצה לתחושות שבטאו המשתתפות:
·         תודה על ההזדמנות להשתתף בכנס הצופות. הייתה זו עבורי חוויה ייחודית ומרתקת. התרומה הערכית והחינוכית של הכנס מתוך כבוד הדדי וחיפוש המכנה המשותף נגעו לליבי ובאו לידי ביטוי בכנס.
·         המפגשים עם הנשים הביאו עוצמה וכוח וגרמו לי להתרגשות ומחשבות הקשורות לתחושות תקווה.
·         הכנס היה נפלא, מעניין, מגוון ועם אווירה נעימה. הרגשתי ששאבתי הרבה אנרגיה להמשך עשייה.
·         יצרתי בסדנת חימר כלי בצורת רחם, כי אני רואה את התפקיד המרכזי בחיי אישה כמכילה ומגוננת.
·         יצאתי מהכנס בתחושה שלא צריך להיות אמן על מנת ליצור. צריך רק לתת את המרחב והאפשרות כפי שהיה בסדנא וכל אחת יכולה לממש יצירה.
·         יצרתי כלי בצורת סל למען אישה חולת סרטן שהכרתי ואני מטפלת בה. אני רוצה לשלוח לה סל מלא כל טוב. הדלקתי נר בסל על מנת שירפא אותה ואת כל החולים.
·         יצרתי רימון כי הוא פרי שיש בו טעם והוא מלא גרעינים שמסמלים את השפע.  
·         תוך כדי ההתרכזות ברקמה התחלנו לשוחח על מה שהסדנא תורמת לנו.
·         אור הנרות שהדלקנו בכלי החימר שיצרנו, על מנת שישמשו כבתי נר, הלך והתעצם ויצר אוירה של שיתוף, אינטימיות וחום.  
·         בסדנת המסכות יצרתי מסכה שמבטאת את הדברים אותם אני מסתירה כל חיי. שיתפתי את חברותי בסדנא במסכות שלי בחיים. זו הייתה חוויה מיוחדת לשתף נשים שלא הכרתי לפני כן, אך נוצר שיח משתף, שאפשר לי לבטא את המצוקה שלי.
·         ההתנסות בתאטרון הקהילתי, השונה מתאטרון רגיל, גרמו לי לשאלות ותובנות רבות לגבי החיים שלי.
·         הפעילות בתאטרון הקהילתי העניקה לי את הזכות להכיר את עצמי, להתעצם ולהתפתח.
·         אחרי תרגיל אחד בתאטרון הקהילתי, הייתה הרגשה שכולם מכירים את כולם. חבל שזו הייתה סדנא חד פעמית, כי הייתי רוצה להמשיך אותה. 
·         בחרתי את יציקת הפנים שחברתי יצרה עם הרבה צבעים, כי היא מבטאת שמחת חיים ואופטימיות וכך אני רוצה לראות את חיי.
·         קבלתי בסדנא המון כלים ורעיונות חדשים לעבוד עם החניכים בשבט באמצעות משחקי תאטרון.
·         בתחילה הסתייגתי ששמעתי ששובצתי לסדנת ציור כי איני יודעת לצייר, אך הסדנא הוציאה ממני יצירתיות שלא ידעתי שיש בי והציור המשותף בסוף התהליך גרם לי לראות דברים שמעולם לא חשבתי עליהם.
כנס זה, כמו הכנסים שקדמו לו, אורגן ע"י נציגות פורום הצופות ומנחות הסדנאות והתייחד בכך שהוא כנס שיש לו בסיס משותף ושפה צופית, יכולת משותפת שלנו כצופות להנחיל ולהוביל את הערכים עליהם גדלנו בתנועת הצופים, להיות אח ורע לכל צופה, (ביישום מידות הצופה) ולממש את הסיסמא: פעם צופה- תמיד צופה. 
היו נכונות תמיד, בואו הצטרפו למעגלי החזון והעשייה,
 ולהתראות בכנסים ובפעילויות שלנו 

ד"ר ליאורה גבעון, נציבה בינלאומית

 

 

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה