zofim.org.il
  
 


 
מגזר עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מגזר עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: כשאמנון דנקנר פגש את איתן בן אליהו

תמונת מגזין כשאמנון דנקנר פגש את איתן בן אליהו פורסם על ידי "צופים ברשת"
בתאריך 19/9/2010
בכתבה זו צפו 3273 גולשים
נכתב במקור על-ידי נאוה סטולר ופורסם כאן

עשרות חברי שבט ’משואות,’ לדורו־תיהם, התכנסו ביום חמישי האחרון סמוך למעונו של השבט, ברחוב שי עגנון בירושלים, לטקס הסרת הלוט מעל שמו של הרחוב. בעיריית ירושלים הוחלט שהרחוב יקרא מעתה ואילך על שמו של מקים השבט עמנואל מנחם מידב, שנהרג בשנת תש”ח, בעיר העתיקה, בירושלים, תוך כדי הגנה עליה, בהיותו בן 23 שנה בלבד.

קשה היה שלא להבחין בקריאות שמחה, ובהתרגשות הגדולה שאחזה בבוגרי השבט, כאשר זיהו את מדריכיהם\חניכיהם מהשנים ההן. נדמה היה כי לגיל ולזמן אין משמעות, אנשים בגילאי שבעים שמונים דברו על השנים ההן והעלו זכרונות כאילו אירעו אך אתמול. קבוצות, קבוצות עמדו אנשים ודברו, כל אחד עם שכבת בני גילו, אמנם, כבר בלי חולצות החאקי והעניבות הירוקות, אבל עדיין עם הרבה געגועים ומבט עורג בעיניים.
 
דבורה בלינקוב, תושבת שכונת בית הכרם בירושלים, ששימשה כמדריכה בשבט, מספרת בהתרגשות ”יש פה אנשים שלא ראיתי שישים שנה,” ומיד מוסיפה, ”בזמנו שימשתי כמדריכה בשני גדודים, הייתי פעילה מאוד, קשורה למקום ולחניכים ולכן מרגש אותי מאוד לפגוש את האנשים. להעלות זכ־רונות, ולשמוע על ההווה, לאן הגיעו, מה עשו בחייהם,” חניכתה של בלינקוב, המצטרפת לשיחה אומרת כי בלינקוב, ”הייתה המדרי־כה מספר אחת, משהו מיוחד.” יצחק בריק, שכיום משמש כמנכ”ל אגודת אש”ל, מיסודו של הג’וינט, שאף הוא היה חבר בשבט, מספר על הערכים המיוחדים שלאורם חונכו. ”כבוד הדדי וסובלנות, היו מאבני היסוד, התנועה הייתה פתוחה בפני כל מי שהיה מעוניין. כל התופעה של התנועה הייתה ייחודית מאוד, מצד אחד צופים ומצד שני דתיים. התחלנו בקטן ותראו לאן הגענו.”
 
את הערב פתח תת אלוף הרצי הלוי, ששימש בזמנו כמדריך ורשגד בשבט, הוא דיבר על דמותו של מידב, כסמל ומופת, של־ אורו חונכו. ”זכות היא לדבר על איש שאותו לא הכרתי אבל צעדתי בשביליו.” בהתייחסו לצופים הדתיים, סיפר על האופי הפתוח של התנועה, על הקבלה של האחר כמובן מאליו. ” לא בדקנו אף פעם את מצבו הדתי של חבר בשבט. אני זוכר את המתח והסקרנות שאפפו אותנו לקראת המפגש עם השבטים החילו־ניים, כי לא הכינו אותנו לכך. היום מפגש כזה לא יכול להתרחש באופן ספונטני, אלא רק על ידי תוכניות מיוחדות שמשרד החינוך מכין. השופט יעקב טירקל, יו”ר ועדת השמות העירונית ובוגר השבט, דיבר על לדמותו של מידב, ועל הקמתו של השבט, שבימים ההם פעל בבית הספר ’מעלה’ בירושלים. בסיימו את דבריו אמר טירקל, כי קריאת הרחוב על שמו של מידב, זו אמירה חינוכית. ” אנחנו לא רק מוקירים את אישיותו של מידב, אלא גם מציינים את הערכים עליהם הוא גדל.”הזדמנות להמשיך את המורשת
 
ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים שנכח אף הוא באירוע אמר כי הוא חש שנפלה בחלקו הזכות להנציח לא רק אדם אלא גם תפיסת עולם. ”אדם שבחייו הקצרים נגע בכל כך הרבה אנשים. יש פה הזדמנות להמשיך את המורשת. מי שמכיר את הסיפורים על מידב, יודע מה אבדנו. אני מקווה שבקריאת הרחוב על שמו, סמוך לכור מחצבתו עשינו עימו חסד.”
 
מסתבר שבין בוגרי השבט, יש לא מעט סלברטאים, את חלקם ניתן היה לראות באי־רוע. מלבד טירקל והלוי ניתן למצוא שמות כדוגמת מפקד חייל האוויר לשעבר, איתן בן אליהו, אודי ניסן מנהל אגף התקציבים באוצר, העיתונאים עוזי בנזימן, אמנון דנק־נר,וברוך קרא, עו”ד יהודית רקפ, וזוכי פרס נובל דן כהנמן ואברהם הרשקו.
 
דוד הדרי, סגן ראש עיריית ירושלים, שמ־סייע לתנועה, מזה תקופה ארוכה ואף זכה בערב להוקרה על כך, אמר עם סיומו של האירוע כי עמנואל מידב, הונצח בירושלים במסגרת מספר הנצחות של מנהיגי הציונות הדתית. ”באותה ישיבת מועצה בה הוחלט להנציח את שמו של מידב, החלטנו להנציח את שמם של הרב קאפח, זבולון המר וד”ר יצחק רפאל ז”ל מנהיגיה של הציונות הדתית. אני רואה בזה הישג עצום וגאווה שלנו, כנצי־גי הציבור הדתי.” על תנועת הצופים הדתיים אמר הדרי, ”מדובר בתנועה חשובה ביותר, יש לה מקום בכיר וחשוב בתנועות הנוער בעיר ובתנועות הדתית בכלל.אנחנו שמחים על כך ומשתדלים לתרום ככל יכולתנו.”
 
שבט משואות בירושלים הוא אחד מש־בטי ”צופי העדה” - צופים חובשי כיפה השייכים לתנועת הצופים העבריים. הוא גם הוותיק ביותר, קיים כ65– שנה. ”עדת הצו־פים” (הצופים הדתיים- ”העדה” נ.ס) נוסדה בשנת 1930 על ידי אשר ריבלין. מאז הקמתה, חרתה על דגלה את מימוש התורה, שמירת המצוות, ואת הרצון לגשר וליצירת שותפות עם נוער שאיננו דתי. לשם כך, פועלים שבטי ”העדה” כחלק אינטגראלי מן ההנהגות בת־נועת הצופים תוך שמירה על זהותם הדתית במסגרת השבטים ומפעלי התנועה. ה’עדה’ מונה כיום כ1750– חניכים הפועלים ב11– סניפים ברחבי הארץ בין היתר ברעננה, תל אביב, מודיעין, גבעת שמואל ועוד.
 
עמנואל מנחם מידב, נולד לציפורה ושמחה-יהושוע מידב בשנת 1926 בעיר פשמישל שבפולין. בשנת 1934 עלה עם הוריו ארצה והתיישב בחיפה. בילדותו למד בבית הספר של ”המזרחי” ובבית ספר ”הריאלי” שבחיפה, והתגלה כתלמיד מצ־טיין. לצד לימודיו היה חבר בשבט הצופים ונודע כאמן עמלנות צופית. את הגשמתו החלוצית החל בקבוצת יבנה ועד מהרה נשלח מטעם התנועה להקים את ”משואות,” השבט ראשון בירושלים של ”עדת הצופים” (הצופים הדתיים נ.ס.( תוך כדי התנדבותו בהקמת ”משואות,” מידב למד באוניברסי־טה ועבד, אך את עיקר מרצו השקיע בחי־נוך. בין השאר הוא יצא לקפריסין כמדריך למחנות המעפילים. במלחמת תש”ח, נפל בהגנה על העיר העתיקה בירושלים, הוא נפצע קשה בשעת הנחת מוקשים בשטח שנפרץ על ידי הערבים ומת מספר ימים לאחר מכן. ב19– במאי, 1948 לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן.

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה