zofim.org.il
  
 


 
מחלקת צמיד
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת צמיד » ארכיון הכתבות » כתבה: למה דווקא צמי"ד?

תמונת מגזין למה דווקא צמי"ד? פורסם על ידי נעם לוי
בתאריך 23/5/2011
בכתבה זו צפו 4246 גולשים

"אחד הדברים שאני הכי אוהב בתנועה שלכם" אמר לי פעם מישהו "זה שאצלכם אין רק הדרכות וקבוצות "רגילות" יש לכם גם קבוצות מיוחדות.."

לא פעם עלתה בי השאלה למה בחרתי דווקא להדריך צמי"ד..
קבוצות צמי"ד, למי שעדיין לא יודע אלו קבוצות שחברים בהם ילדים בעלי צרכים מיוחדים כגון אוטיזם ופיגור. הילדים עוברים פעולות כמו כל החניכים בשבט ולוקחים חלק בכל המפעלים השבטיים.
אז מה בעצם כל-כך משך אותי בהדרכה הזאת, בקבוצה הזאת, בילדים האלה..?
עד תחילת השנה שעברה (כשהייתי בכיתה ט') ידעתי שקיימות קבוצות צמי"ד בשבט, אבל לא ייחסתי לכך הרבה חשיבות, חשבתי שזה טוב שיש לילדים כאלה מקום בצופים, והערכתי את המדריכים שלהם, אבל לא ראיתי את עצמי כחלק מכל זה, ואז, בטיול פתיחת שנה של שנה שעברה סיפרה לי אחת המדריכות צמי"ד על טקס קבלת עניבות שהם עשו בערב של הטיול לשתי הקבוצות, על ההתרגשות הגדולה של החניכים, של הוריהם ושל המדריכים שלהם ומשהו בסיפור שלה באמת נגע לי בלב, ומאותו רגע התחלתי להתקרב לחניכים, לדבר איתם ולהתעניין בחיים שלהם.
באותה שנה, ביום שבט, ישבתי עם קבוצת כוכב - קבוצת הצמי"ד הצעירה (גילאי 10-14) באחת הפעולות שלהם, עזרתי להם, דיברתי איתם, שיחקתי איתם ומאותו רגע פשוט ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בשנה הבאה - להדריך את קבוצת כוכב, לגעת בילדים המדהימים האלה באופן אישי.
בצפונבורי (מחנה קיץ), כשישבתי מול המדריכים שלי בשיחת שיבוצים וביקשתי להדריך צמי"ד כבר היו בי מעט חששות - איך אני אסתדר, האם זה מתאים לי בכלל, ועוד הרבה, אבל החלטתי ללכת על זה וביקשתי הדרכת צמי"ד. באותו ערב כבר קיבלתי תשובה - אני המדריכה החדשה של קבוצת כוכב.
מאז תחילת ההדרכה שלי עברנו הרבה ביחד, החניכים ואני.. נוספו חניכים, עזבו חניכים, חניכים אחדים השתלבו שילוב פרטני בקבוצות רגילות ולבסוף נשארתי עם קבוצה מצומצמת של שתי חניכות מקסימות, שכל אחת מהן היא עולם ומלואו שרק מחכה להתגלות.
אני חושבת שמה שהכי משך אותי בהדרכה הזאת זו היכולת ליצור קשר עם ילדים שהם לא כמוני בהרבה מובנים אבל מדהימים לא פחות ואפילו יותר.. רציתי לתרום מעבר לכל הדרכה אחרת שיכלתי לעשות, להוכיח שבתנועת הצופים יש מקום לכל אחד, לא משנה איך אתה נראה, מתנהג או מה השוני שלך.
במהלך השנה למדתי להכיר את החניכות ולקבל לתוכי את העולם שלהן. הכרתי כל אחת על כל צדדיה - מה היא אוהבת לאכול, מה היא אוהבת ללמוד, איזה חלקים בפעולות היא הכי אוהבת, שמעתי מהן על המשפחות שלהן, וכל זה כמעט ללא מילים אבל עם הרבה אהבה.
זה מדהים לראות את התהליך שעוברים החניכים, איך הם משתפים פעולה, מתחברים אחד עם השני, עוזרים אחד לשני,לומדים ומדברים על נושאים שאף אחד לא חלם שהם יכירו והכי חשוב-נהנים מכל רגע ומוכיחים לעצמם ולכולם שהם מסוגלים להכל!
לפני שבוע עשינו טיול משפחות של כל קבוצות הצמי"ד, אנחנו יחד עם הקבוצה הבוגרת - קבוצת דרור. הטיול הראה לי מחדש למה כל-כך רציתי להדריך צמי"ד, ראיתי את החניכים מטיילים, מתעניינים, נהנים עם המשפחות שלהם ואיתנו המדריכים, והתמלאתי גאווה על מה שאני עושה, על כל המאמץ שכרוך בהדרכה הזאת שמשתלם ובגדול ועל זה שלא נרתעתי ובחרתי את ההדרכה הכל-כך מיוחדת הזאת!
אין ספק שההדרכה הזאת היא אחד הדברים הכי מדהימים שעשיתי ואני עדיין עושה בחיים, קיבלתי ממנה המון והרבה ממי שאני עכשיו הושפע ממנה.
נעם לוי
מדריכת צמי"ד, שבט אלון, טבעון.

* הערת מערכת: כתבה זו משתתפת בתחרות "כותבים ברשת 2011" נא הביעו את דעתכם באמצעות מערכת התגובות!

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 1 תגובות | הוספת תגובה


1. ילדה מדהימה 3>
נכתב על ידי מיכל דויטש גומברוף משבט עידן בתאריך 25/5/2011 בשעה 0:36