zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » כתבה: חיוך של חניך שווה הכל

תמונה קטנה חיוך של חניך שווה הכל פורסם על ידי עמית נגבי
בתאריך 30/10/2011
בכתבה זו צפו 7270 גולשים

תגידו מה שתגידו, תחשבו מה שתחשבו, אבל יש דבר אחד שאני מאמינה בו: אף אחד לא יכול באמת להכין אותך במאת האחוזים להרגשה המלאה של הדרכה. ההרגשה הזאת שהורה שולח ילד להיות תחת הפיקוח שלך, המאמצים הרבים, הפחדים והקשיים, ההקלות, והכי הכי חשוב- אף אחד לא יכול לתאר לך באמת את הרגשת הסיפוק הענקית כאשר אתה רואה חיוך של ילד ואתה יודע שהחיוך הזה הוא בזכותך.

קוראים לי עמית ואני שישיסטית בשבט סהר. בערך מכתה ח' אני יודעת כבר שאני רוצה להדריך. כשהייתי קורסניקית עקבתי אחרי כל צעד שיכול לקדם אותי ליעד הזה. ובאמת כשהגיעו השיבוצים גיליתי שאני הולכת להדריך קבוצה של 15 בנות בכתה ה'. לא הייתה יותר מאושרת ממני.

אבל אז הגיעה ישיבת הצוות הראשונה, כתיבת הפעולות, הצוות, העזרים, הגיוסים וכמובן הפעולות. וביחד איתם הגיעו הקשיים.
מסיבה שלא קשורה אליי, 9 חניכות מהקבוצה החליטו שהן עוברות לתנועה העירונית ונשארתי עם 4 חניכות. כמובן שהייתי מאוכזבת ועברו הרבה טלפונים וגיוסים וערבי שיא מאז אבל עדיין נשארתי עם 4 חניכות.

אבל במקום להתייאש החלטתי להסתכל על המצב בצורה שונה: כרגע אני יכולה לתת לכל אחת ואחת מהחניכות האלה יחס הרבה יותר אישי ואוהב. וכך יצא שכבר עברנו חודש וחצי של פעולות ואפילו טיול פתיחת שנה, ואני מכירה אותן הרבה יותר טוב, יודעת מה כל אחת בדיוק אוהבת ומתאימה את הפעילויות במיוחד בשבילן, כי יחס אישי הוא המפתח הראשון בהדרכה.

למרות שזה לקח לי כל כך הרבה שעות, שנשארתי בשבט כדי לעשות טלפונים, שישבתי בבית על רעיונות לערב שיא, שהכנתי צ'ופרים, שחשבתי על רעיונות לפעילויות בשביל החניכות שלי. אפילו ההורים שלי התחילו עם המשפטים הנדושים של "אה ולצופים יש כוח?" ו"אם זה היה קשור לצופים כבר ממזמן היית עושה את זה!". אבל לא אכפת לי, ברגע שהחניכות שלי באות אליי בפעולה מחבקות אותי ואומרות לי שהן התגעגעו אליי וכבר שואלות מה נעשה היום, שאני רואה אותן מגיעות מחוייכות לשבט.... זה שווה את כל ההשקעה.

אז גם אם הדרכה היא לא בדיוק מה שציפית לו ואפילו יותר גרוע-אף פעם אל תתייאשו! אתם תאבדו את החניכים, את הצוות ובעיקר תאבדו את עצמכם. במצבים מאתגרים זה בדיוק הזמן לשנס מותניים ולהראות לצוות שיבוצים כמה נכון הם עשו כשהם נתנו לכם להדריך. תמיד אפשר להוציא דברים חיוביים מהדברים הכי קשים, וכמו שאומרים: "מעז יצא מתוק".

שתהיה לנו שנת פעילות פורייה ומלמדת ובהצלחה לכל אחד עם התפקיד שלו. תמיד תשאפו לירח, מקסימום תנחתו בין כוכבים J 

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה