zofim.org.il
  
 


 
מגזר עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מגזר עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: כולנו ילדים של הצופים

תמונת מגזין כולנו ילדים של הצופים פורסם על ידי טליה ירו
בתאריך 3/11/2011
בכתבה זו צפו 3620 גולשים

לאורך כל התקופה בה הייתי בצופים, בתחילה כחניכה, ובמיוחד לאחר מכן, כשכבר הייתי מדריכה, תמיד חזרו באזניי ובאוזני חבריי בשבט, שוב ושוב על המושג "שליחים". התרגלנו לשמוע שאנחנו, ככל חניכי הצופים, ובפרט כחניכי העדה, גם אם לא ידענו זאת, בעצם באנו לפעולות ולתנועה במטרה של 'שליחות'.

השליחות הזו היא אכן כותרת גדולה, אפילו מאתגרת, אבל צריך גם למלא אותה קצת. תמיד אומרים לנו כל מיני 'סלוגנים' וססמאות ש"אנחנו מחנכים את דור העתיד", "אנחנו משפיעים עליהם" וכו'. כמובן, המשפטים האלה אמיתיים ונכונים. גם אני אכן חושבת שיש לנו השפעה גדולה על החניכים שלנו, ולחניכים שלנו השפעה גדולה על הסביבה שבה הם חיים. אי אפשר ואין צורך להמעיט בחשיבות הפעילות שיכולים חניכי הצופים להשפיע בעזרתה על הקהילות שבהן יש שבטים של צופים. יש המון דברים טובים שאפשר להגיד וצריך להגיד על הפעילות של שבטי התנועה ושבטי העדה בפרט. אבל לא באתי לטפוח לעצמנו על השכם אלא להתמקד בנקודה נוספת של השפעה - יותר מיש לנו השפעה על החניכים- יש לנו השפעה על עצמנו!

רציתי לשתף אתכם, חניכי העדה והקוראים בכלל, בהבנה שהתעכלה אצלי לא מזמן. הדרכתי ורשגד"תי שלוש שנים בשבט הראל ברעננה. אחר כך ריכזתי והדרכתי 'שנת קורס' (שכבת ט') בשבט דרור במודיעין כחלק משנת השירות הלאומי שלי. כמובן שהרגשתי שהייתה לי השפעה על החניכים שלי בכל הגדודים, וגם שמעתי על זה מהם ומהמדריכים האחרים בסביבה. אך רק אחרי ארבע שנים כבוגרת תנועת הצופים, שמתי לב שהשינוי האמיתי הוא השינוי שהצופים השאירו בי.

בסוף התקופה כחניך או חניכת שכב"ג בשבט, והפיכתך לבוגר\ת, יכול להיות שלא תשים לב (עדיין) לשינוי שהצופים השאירו בך. הרוב יזכרו רק את החבר'ה ואת ערבי השכב"ג המצחיקים, וחלק אפילו יזכרו את החניכים החמודים. רק אחרי כמה שנים תשימו לב כמה הושפעתם אתם מהצופים, כמה השתנית לגמרי בתור בן אדם. במהלך הפעולות, הטיולים והמחנ"קים, הויכוחים האינסופיים וכל השאר...

בתקופת השירות לאומי או הצבאי יכול להיות שפתאום יצוצו לך רעיונות להפעלות שפעם עשית בצופים. לפעמים נשים לב איך העובדה שלמדתי להתמודד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים עוזרת לי להתמודד עם המון דברים אחרים ואפילו סתם גרמה לי לפעול יותר עם "ראש גדול". ההשפעה הזו ממשיכה הלאה בבחירת מקצוע, לימודים, ובחירת עבודה ועד לבניית בית ומשפחה. אני יודעת שלחניכים שכרגע עדיין בתוך הפעילות בשבט זה נשמע לא אמיתי (וקצת פלצני), אבל עוד כמה שנים זה יישמע לכם אחרת.

ההשפעה הזו היא יותר מסתם רעיונות לפעולות מגניבות שפתאום צצות כשאתם בכלל בצבא, היא משפיעה גם על הבן אדם שנהיית, הערכים שהעבירו לך בפעולות שכב"ג ובמיוחד בפעולות שהעברת בעצמך. אפילו שגם בתור חניכי שכב"ג לא תמיד הקשבנו לפעולות של שישי בערב, ולא ממש היה לנו כח להקשיב למסר או לדבר תורה, איכשהו כנראה שכל אלה נכנסים לתת מודע שלנו ובאים לידי ביטוי בעתיד. בנוסף, מסתבר שגם החבר'ה שהיו איתנו בשכב"ג- באמת ממשיכים איתך לאורך כך הדרך. אפילו אם לא כל כך שומרים על קשר, הדברים שלמדת מהאנשים האלה תמיד יהיו איתך.

קשה לי לתת דוגמאות ספציפיות על השינויים שמצאתי בעצמי, אבל אני מרגישה שבלי הצופים לא הייתי אותו אדם. במקרה שלי כמובן שהפעילות בצופים הייתה משמעותית בשנת השירות הראשונה (בצופים), אבל גם בשנה השנייה, וגם עזרה לי לבחור את מקצוע הלימודים, עבודה, התנדבות וכמובן גם את בן זוגי לעתיד בע"ה (התארסתי עם חבר שכב"ג!)

(במאמר מוסגר לכל השמיניסטיות- אני ממליצה בחום לעשות שנת שירות בעדה. זו חוויה כיפית, מלמדת, ומשמעותית. לא תתחרטו על זה! )

לא תמיד רואים את ההשפעה שלנו על החניכים, ולפעמים זה יכול לתסכל אותנו. אבל אני חושבת שכמדריכים אנחנו צריכים להאמין ולזכור ששינוי אמיתי לא בא לפתע, ורק אחרי כמה שנים שמים לב לשינוי שנעשה. אבל חשוב יותר, שכמדריכים נשים לב איך העברת הפעולות בנושאים האלה משפיעה גם עלינו בעצמנו. העברת הפעולה לא נועדה רק לחניכים – אלא גם לנו, מי שמעביר את הפעולה. אנחנו לא (רק) מחנכים לערכי הצופים, ערכי הצופים מחנכים אותנו ומשפיעים עלינו.

אנחנו כחניכים בתנועת הצופים באמת שליחים, אנחנו שליחים של עצמנו, אנחנו חניכים של הצופים. 

טליה ירו, בוגרת גדוד מצדה בשבט הראל. עשתה שירות לאומי במסגרת העדה כמדריכת קורס ומרכזת בשבט דרור במודיעין. מתחילה כעת שנה ראשונה של לימודי ריפוי בעיסוק בקריה האקדמית קרית אונו.

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 2 תגובות | הוספת תגובה


1. תודה רבה
נכתב על ידי מיכל דויטש גומברוף משבט עידן בתאריך 7/11/2011 בשעה 2:00
2. טליה
נכתב על ידי אייל פסח משבט ראשונים בתאריך 7/11/2011 בשעה 17:26