zofim.org.il
  
 


 
מגזר עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מגזר עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: חנוכה בטבע

תמונת מגזין חנוכה בטבע פורסם על ידי עדת הצופים
בתאריך 30/11/2011
בכתבה זו צפו 3233 גולשים

התלמוד הבבלי ומדרש בראשית רבה מציעים ברמז הסברים אחרים, א-היסטוריים לחג. לפי שני המקורות חג החנוכה הוא בעצם חג אמצע החורף, ציון התקופה בה הימים מפסיקים להתקצר ומתחילים להתארך. בתקופה זו מתחדשת האופטימיות כיוון שהעולם שהלך ושקע בחשיכה מתחיל להתמלא בהדרגה באור.בהדלקת הנרות כל יום מוסיפים עוד נר. המדרשים בתלמוד מספרים על אדם הראשון שראה את השמש השוקעת לראשונה בחייו ונבהל, ומקשרים את הסיפור לחג אמצע החורף, ולחגי החורף הנוצריים, ובראשם חג המולד. מכאן גם ברור מוטיב האור והדלקת הנרות שבחג, המסמלים את גירוש החושך. המדרש בבראשית רבה מזכיר גם את האש כמתנה שנתן האל לאדם החושש מהחשכה, במעשה שמזכיר את המיתוס היווני אודות פרומתאוס.

על פי הרב יואל בן נון חג החנוכה קשור לסיום מסיק הזיתים והפקת השמן על פי המשנה (ביכורים א, ו), חנוכה היה סוף מועד הבאת ביכורי הזית. לפי הבנתו במועד זה היה חג חקלאי שבו הדליקו נרות בשמן זית, כנראה כבר מתקופת בית ראשון. גם ד"ר ישראל רוזנסון סובר כי לפני מרד החשמונאים היה חג שמן קדום שנמלא בתוכן נוסף מפני ניצחונם של החשמונאים.

 

עץ הזית:

 סמל השלום, אחד משבעת המינים, סמל להיאחזות בקרקע, סלע מחלוקת, מאכל כמעט לאומי,.

 ארץ מוצא: לפי האגדה, ארץ ישראל הקדומה. גירסה אחרת טוענת שהמוצא הוא דרום לבנון, משם הופץ על ידי הפיניקים לאגן הים התיכון (ספרד, יוון ותורכיה). סברה אחרת מספרת כי המוצא הוא במורדות הדרומיים של הכרמל (באזור עתלית) ואחרת גורסת כי מוצאו של הזית הוא דווקא המורדות הדרומיים של רמת הגולן.  
 אקלים מועדף: מזרח תיכוני. 
 מספר זנים: כ-300, ואף יותר. רוב הזנים מתאימים לשמן בלבד ורק בודדים ניתנים למאכל. אלו שמתאימים למאכל טובים גם לשמן, אך בדרך כלל כמות השמן המופקת מהם קטנה יחסית. 
 תכונות עיקריות: ירוק עד, לא נשיר בכלל, מאריך ימים, עמידות גבוהה בתנאים קשים (אפילו את המבול הוא שרד)
הזית הכי עתיק בישראל נמצא בכנסיית גת שמנים שם מצוי זית שנחשב לעתיק ביותר בישראל וגילו ומערך בכ-2,000 שנה.. הזית הנחשב לעתיק ביותר בעולם צומח  ביוון. 
עז הזית יכול לחיות בלי השקיה – מאות שנים. בלי מים בכלל – קשה לדעת. זיתים שרדו שנות בצורת ארוכות ואני לא מכיר עץ זית שמת מחוסר מים. 
הפקת שמן מהזית קדמה לאכילתו.

 

אגדה על עץ הזית והחורבן

פעם אחת, לפני שנים רבות, היה הזית עץ זקוף ויפה, בעל צבע ירוק רענן ופרחים גדולים. הזית היה ידוע ביופיו ובכך שהוא אחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל. כל האנשים, מזקן ועד טף, אהבו לאכול זיתים ולטבול את פיתם בשמן הזית הצלול והטעים. גם את המאור הביא הזית לבתים כששמנו שימש למנורת השמן. אך יותר מכל התגאה הזית בתיתו שמן למנורת המקדש, שדלקה תמיד.
ומדוע ענפי עצי הזית שאנו רואים היום כה מחוספסים ומפותלים, אתם שואלים, מדוע פרחיו כה קטנים? מדוע גזעו מעוקם? מדוע החליף צבע הכסף את הירוק הרענן שבעליו?
כל זה קרה עם חורבן בית המקדש. כששמע הזית את הצעקות וראה את החורבות שח ראשו, שיבה זרקה בשערו, והעצב אכל את בשרו עד שהפך חלול מבנים וענפיו הפכו מעוקמים ומפותלים. כל יסוריו של עם ישראל כמו נחקקו בו, והוא מספר את סיפור החורבן והגלות.
אך עדיין, למרות כאבו, ממשיך עץ הזית להצמיח את זיתיו: הוא נותן לנו אותם ואת שמנם, לאכול ולשבוע, ובליבו התקווה לשוב ולהביא את שמנו כתשורה למנורת המקדש. פרחי הזית הלבנים, אמנם הפכו קטנים יותר, אך הם ממשיכים לפרוח ולהבטיח ימים של גאולה.
.

שמן  זית
תהליך הפקת שמן זית בעבר נעשה ע"י שבירה הזיתים וריסוקם במפרכה, מתקן שבו מונחים הזיתים על השכב =משטח תחתון עגול, ורכב =גלגל אבן גדול וכבד סובב ומרסק את הזיתים. את הזיתים המרוסקים מלאו ב'עקלים', סלים שטוחים מיוחדים לעניין זה. העקלים המלאים הוכנסו למכבש לסחיטת השמן מן הזיתים. קורת בית הבד שהועמסה באבנים שמשה כמנוף לסחיטת הזיתים.מאוחר יותר נכנס לשימוש מכבש בורג ולאחרונה משמש מכבש הידרולי. הנוזל המופק הוא תערובת של שמן ומוהל שהוא בעיקרו מים. לאחר שהנוזל המעורב שוהה זמן מסוים במיכלים, נפרד השמן וצף על פני המוהל.
שמן הזית משמש מאז ימי קדם כחומר גלם ליצור מוצרים קוסמטיים: סבון, מוצרי סיכה לגוף ותכשירי שיער. בשל הקושי בהפקת כמות גדולה של שמן מן הזיתים שנמסקו וההבדלים הבולטים בין שמן זית משובח לבין שמן זית שאינו כזה, נחשב השמן למיוחס ובעל סגולות של קדושה ויחוד, ועל כן שימש להמלכת מלכים ולהקדשת כלי המשכן. ('משיחה') מלכי ישראל ומלכי יהודה נמשחו גם הם למלכים באמצעות שמן זית.
שמן הזית שימש בעבר כאחד המקורות העיקריים לתאורה. בבתי כנסת היה מקובל לתרום "שמן למאור", ואף מנורת בית המקדש הוארה בשמן זית. מגע של גויים בכדי השמן די היה בו לחללם, וכך חוללו כדי השמן בעת כניסת היוונים לבית המקדש. בימינו הדלקת נרות חנוכה, המאזכרת את נס פך השמן, נעשית לרוב באמצעות נרות שעווה, אך קיימות גם חנוכיות בהן מדליקים פתילים טבולים בשמן זית, בו ראוי על פי ההלכה להדליק את החנוכייה, משום ששימש להדלקת המנורה בבית המקדש.

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה