zofim.org.il
  
 


 
מגזר עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מגזר עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: איש של הגדרות

תמונת מגזין איש של הגדרות פורסם על ידי מושיק שור
בתאריך 6/4/2012
בכתבה זו צפו 4102 גולשים
נכתב במקור על-ידי עלון קול צופייך ופורסם כאן
היה היה איש של הגדרות. הוא לא בדיוק ידע שהוא איש של הגדרות, או מה זה אומר- אבל הוא היה כזה. מגיל צעיר היו לו דברים שהוא עשה והיו דברים שהוא לא עשה. בהגדרה. אל תשגו, לא כל כך קשה למצוא איש של הגדרות. לאיש הגדרות יש משפחה, ותחביבים וחברים. הוא עושה דברים, יש לו אהבות, שאיפות והשקפת עולם. יש לו שגרת חיים שהייתה יכולה להיות גם לאיש שונה ממנו לחלוטין- דוגמת איש של שינויים, או איש של אחרים. ואפילו להיפך, יש משהו מאוד נחמד בלהיות לצידו של איש כמו איש ההגדרות. הוא קבוע, ויציב, ומספק לך בדיוק את מה שלשמו פנית אליו. בהגדרה. אבל הסיפור הקצר הזה לא עוסק במתבוננים על איש ההגדרות אלא בו עצמו.

היה היה איש של הגדרות, שפגש מציאות משתנה. הוא היה איש של הגדרות כי הוא אהב את הים, ואת החורף, וטלוויזיה, ואבוקדו וספרים עם ריח של חדש. אבל בעיקר כי הוא ידע מה הוא אוהב ומה הוא לא אוהב, מה הוא עושה ומה לעולם לא. ופגש מציאות משתנה כי הוא גר במדבר, בחום, בלי קליטה- מוקף בספרים ישנים. לצורך המשל הוא אפילו הביא איתו מדירתו הקודמת גלעין של אבוקדו ותקע אותו במים- אך מלבד בלורית אחת ירוקה דקיקה- לא יצא מזה כלום. איש ההגדרות יכול היה לקחת את רגליו ולחזור למקום האחרון בו הרגיש בנוח אבל הוא הגדיר לעצמו שהוא זקוק לסביבה שונה.

איש ההגדרות נולד במשפחה של הגדרות, בתוך שכונה מוגדרת היטב, בליבה של עיר עם הגדרות מנוגדות. כבר מגיל צעיר הוגדר לו מה מותר ומה אסור, מה שלנו ומה לא- ובהמשך חייו הלך ותיחם ותיבנת את כל שפגש על פי הגדרות אלו. ילדותו הייתה טובה והוא לא חסר דבר, לפחות לא מנקודת מבטו. חייו התאימו לתבניותיו והיו נוחים לו. הפעם הראשונה שהרגיש שמשהו לא בסדר היה כשפגש באיש הקיצון. הוא היה בבית הספר ואיש הקיצון בא להרצות לכיתתו. איש הקיצון אמר שזה לא מספיק ראוי ולא מספיק טוב האופן בו הקהל הצעיר חי את חייו. איש הקיצון הביא הוכחות והסברים ונימוקים חזקים ביותר וטלטל את כיתתו של איש ההגדרות. רבים מהם הושפעו מהרצאה זו- וקיבלו על עצמם להיהפך לאנשי קיצון בעצמם. איש ההגדרות הגדיר לעצמו שקיצון הוא מצב בעייתי ומסוכן והחליט לתפוס מרחק.

בשירותו הצבאי התבלט מיד. אחרי הכל הגיע למסגרת מוגדרת היטב. גם אם לא התיישבה אחת לאחת עם הגדרותיו מבית- הרגיש איש ההגדרות מספיק בטוח ומוכר במקומו החדש וניתן לומר שעשה חיל. שנתו הראשונה הייתה מוצלחת ביותר ומהר מאוד הוא סומן כאחד מאלה שצפוי להם עתיד מזהיר במערכת. גם לו עצמו היה נעים רוב הזמן ועל אף הקשיים הפיזיים והמנטאליים הוא הרגיש די בנוח. הכל השתבש בפעילותו המבצעית הראשונה. בלב התופת, מצא עצמו מנהל קרבות עקובים מדם עם אנשי הגדרות כמותו. הם נראו שונה, דיברו שונה אבל שמרו על הגדרותיהם עד נשימתם האחרונה. הוא הרגיש שהסתירה גדולה עליו.

אחרי שסיים את לימודיו, ונסע לטייל בארצות רחוקות, פגש המון אנשים של הרגע. אלו היו חבורות חבורות של מסתכלי הווה רגועים ושלווים. אנשי הרגע הגיעו מכל קצוות תבל והתכנסו למצב ממושך של נירוונה בפס הייצור המקומי. שגרת היום הייתה פשוטה ונתנה המון מקום וחשיבות לפעולות שעד אז ביצע איש ההגדרות כלאחר יד. המזון הפך לאירוע מרכזי, וכך גם השינה, המשחק והשיחה. איש ההגדרות ידע שרבים מסביבתו היו לפנים אנשי הגדרות בדיוק כמוהו אם לא יותר, ונפעם מהשינוי שהצליחו לעשות. הוא קינא ביכולת לנטרל את קיומו של העולם החיצוני, ולהתעלם מהמשמעות של השהייה הממושכת בקיום העכשווי. במשך חודשים הסתובב איתם וביניהם, ודימה עצמו כאחד מהם, עד שהתחיל להרגיש שהאנשים של הרגע הם למעשה אנשים של העבר. הקפאת המצב וההתעלמות מהעתיד היו תשתית לשיתוף הסביבה באירועים וחוויות נעורים מסעירות. יותר ויותר פעמים רבות פנו אליו בניסיון להבין מאיפה הוא בא, ומה עשה לפני כן. שתיקותיו עוררו אי נחת. בניגוד אליהם, לאיש ההגדרות לא הייתה כל שאיפה לשחזר הישגים היסטוריים ולחוות מצבים ישנים. הוא גם לא הבין למה זה חשוב. בסוף הוא נפרד וחזר לארצו.

משחזר ונרשם ללימודים גבוהים, התחיל פוגש בקצב הולך ועולה אנשים של הישגים. זה לא שהוא לא היה לגמרי כזה, ההצלחה הייתה חשובה לו מאוד - הוא הגדיר לעצמו שבתחום הלימודי הוא חייב להצליח, וישב שעות ולמד לכל מבחן. אלא שהעיסוק היחיד שאפף את אותם חבורות הלומדים היה השאלה 'כמה הוצאת במבחן האחרון' ו'כמה נוציא בבא אחריו', והוא חיפש יותר. בצפיפות הרבגונית של האוניברסיטה הוא נתקל גם באנשים של תארים שעיצבנו אותו, ובאנשים של מחאות שסחפו אותו אחריהם, באנשים של זוגיות ובאנשים של לבד, באנשים של קהל, ובאנשים של אחד על אחד. הוא הסתובב ביניהם כמהופנט אך הרגיש שהמגוון שואב אותו. יום אחד הוא הרגיש כמו ההם ולמחרת כמו אלה. יום אחד כן ויום אחד לא. הוא חי בבלבול קיומי, דבר שלא חווה עד אז ושהלחיץ אותו. וכשהתקשה להגדיר לעצמו לאיזו קבוצה הוא שייך- הגדיר ששינוי מיקום הוא הכרחי.

יום אחד, אחרי שהאבוקדו נבל, נשמעה דפיקה בדלת. בפתח עמדו זוג עיניים צוחקות, מבקשות כוס סוכר אם יש לו כי היא בדיוק מכינה עוגה. הם ישבו ודיברו קצת. בהתחלה היא נראתה לו אישה של שטחיות, אחר כך דווקא אישה של עומק, היו לה סממנים של אנשי ההווה, אבל היא דיברה הרבה על תכניותיה להמשך. היא סיפרה לו על חלום שחלמה בלילה ושטלטל אותה אבל בכלל לא נראתה כמו אישה של מיסטיקה או רוחניות. לפני שהלכה שאלה אותו לשמו, אמרה שקוראים לה הגר ושתשמח להזמין אותו לגלידה. 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה