zofim.org.il
  
 


 
מגזר עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מגזר עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: ניסים סלמה

תמונת מגזין ניסים סלמה פורסם על ידי רוני גוס- מדוף
בתאריך 3/4/2014
בכתבה זו צפו 902 גולשים

 ניסים סלמה הוא בוגר הצופים היהודיים בצרפת. עלה ארצה לפני 10 שנים ומאז שירת יותר מ5 שנים בצה"ל וריכז את שבט "להבות". כיום, לומד היסטוריה של עם ישראל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, מרכז תכניות התמחות לסטודנטים מחו"ל, פעיל בתנועת "התעוררות" וחבר בוועד המנהל של "המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין".

 

מה זה קודש? מה זה חול? מה זו טומאה? מה זו טהרה? אלו שאלות מוזרות ויש כאלה שיגידו גם לא רלוונטיות. לכן, כשהתבקשתי לכתוב בשבוע של פרשת "מצורע", שמחתי מאוד. שמחתי כי חשבתי שזו תהיה הזדמנות בשבילי להראות עד כמה המושגים האלה כן רלוונטיים. לכלל ישראל כמובן אבל במיוחד לנו כצופים.

את מושג הקדושה, קל לנו יחסית להבין. קודש הוא מה שאנחנו מייחדים. אנחנו מייחדים מקום (כמו ארץ ישראל, בית המקדש), אנחנו מייחדים זמן (מקדשים את השבת ביום שישי, את החגים), או אפילו בן אדם (החתן מקדש את כלתו בטקס הקידושין שתהיה מיוחדת לו). המקרא משתמש במונח אפילו לדברים שליליים (המונח קְּדֵשָׁה בפרשת תמר ויהודה, קדשה כי מחוץ לנורמה החברתית). הקדושה, אם כך, קיימת רק כי אנחנו מכירים בה. מעין "הבנייה חברתית". כלומר, המצב הבסיסי של הדברים הוא חול, וקידושם מהווה ערך מוסף שאנחנו נותנים להם.

לעומת זאת, נדמה שבענייני טומאה וטהרה, הדבר בדיוק הפוך. המצב הניטרלי לכאורה הוא כשהדברים טהורים ואותם דברים טהורים נטמאים מהנסיבות. נסיבות אשר יכולות להיות מנותקות מהרצונות שלנו. ייתכן שאצליח להימנע מלגעת במת ובכך לא להיטמא אבל איך אפשר לצפות מאישה שלא להיטמא באופן אוטומטי פעם בחודש?
טומאה כזאת תהיה מושג קשה לתפיסה ואשר נראה חריג בתרבות היהודית של שכר ועונש. זאת, היות ונדמה פה שישנו עונש בלי עברה.

לאורך הדורות המפרשים הסבירו את מושגי טומאה וטהרה באופנים רבים שלרוב שיקפו את הקו האידאולוגי שלהם. לדוגמה, רבי יהודה הלוי מציע בספר הכוזרי קישור בן טומאה למוות והרמב"ם מדבר על גזירת הכתוב.

ברם, כנמלה הנישאת על כתפי ענקים, אנסה להציג את מה שאולי אפשר להבין כהסבר אלטרנטיבי.

כשקראתי על הנושא הזה, לא יכולתי שלא לשים לב שרוב הגורמים לטומאה (אם לא כולם) הם בעצם דברים מאוסים על בני אדם (מה שנקרא דברים "מגעילים"). דברים כגון גופות ונבלות, הפרשות שונות מגוף האדם או מעצמים ועוד.   

בנוסף, התוצאה של הטומאה היא התרחקות מהקודש. התורה כאילו רוצה להגיד "תהיה נקי אם אתה רוצה להיות מיוחד".  ולמה זה? הרי לפעמים דברים לא תלויים בי?

התורה מביאה לנו את דוגמת המצורע להראות לנו שהחזות החיצונית משקפת את הפנימיות של האדם. זאת ועוד, הטומאות האחרות התלויות בנסיבות ולא בנושא הטומאה עצמו, אומרות לנו להיזהר שמה הדבר המאוס החיצוני ישפיע על הפנימי. כאילו, גם אם "התלכלכתי" שלא באשמתי עליי להתנקות מהר לפני ש"הלכלוך" יכנס פנימה.

"למה הדבר דומה? בכניסתך לשבט הבט ימינה ושמאלה, הבט על המבנה, על רצפתו ועל קירותיו והבט על חדר השכב"ג ובתוך המחסן. הבט גם על החאקי של השכב"ג ושל החניכים. רמה ירודה של הדרכה, של גיבוש ושל אמונה בערכים יוביל לשבט מבולגן ומלוכלך ולחאקי מקומט ומוכתם. בדיוק כמו אצל המצורע שלנו. לפעמים, התהליך יהיה הפוך, זניחה של המבנה השבטי, אי תיקון של תקלות בלאי טבעיות, אי החזרת סדר למחסן בחזרה מחלוץ הבטחה יביאו בסופו של דבר לבעיות בהדרכה, בגיבוש השבטי, בגיוסי חניכים וברמה הערכית. לכן, ובדיוק כמו בטומאות השונות, יש מהר להיטהר ולתקן את המעוות.

לעומת זאת, אם תראה חניכים ושכב"ג מסודרים ונקיים, עם עניבות הנכונות ועם פאטצ'ים הנכונים, מבנה נקי ומסודר, חדר שכב"ג ומחסן נקיים ומסודרים, אזי שבט זה מקיים כנראה את הפסוק "ויהי מחניך קדוש" עם רמה ערכית, של גיבוש ושל הדרכה גבוהה ביותר.

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה