zofim.org.il
  
 


 
מגזר עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מגזר עדת הצופים » ארכיון הכתבות » כתבה: יעל שרף- גוס כותבת על חג השבועות

תמונת מגזין יעל שרף- גוס כותבת על חג השבועות פורסם על ידי רוני גוס- מדוף
בתאריך 11/6/2014
בכתבה זו צפו 1777 גולשים

 יעל שרף- גוס בוגרת גדוד הראל בשבט משואות. גרה בירושלים, נשואה ואמא לחמישה ילדים, כולם בשבט להבות. עוסקת בחינוך יהודי בתפוצות, ביחידת השליחים, הסוכנות היהודית.

 

חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה. הקב"ה נתן את התורה לישראל. ישראל קיבלו את התורה. החג נקרא חג מתן תורה ולא חג קבלת התורה.

על נתינה וקבלה אנסה להרחיב מעט בשורות הבאות.

אדם נותן מתנה לחברו, החבר יבחר ויחליט מה יעשה במתנה. ישמור עליה, או יחלוק אותה עם אחרים, או ישתמש בה, או ישים אותה בצד.

עם ישראל בחר וימשיך לבחור כל הזמן מחדש, מה לעשות בתורה שקיבל. אם לשמור עליה, מה לקחת ממנה, אם ואיך להשתמש בה, או לשים אותה בצד, האם לחלוק אותה ולהעביר אותה הלאה, האם לקבל אותה כמו שהיא.

חג השבועות נקרא גם חג הביכורים, זהו התאריך בו מתחילים להביא ביכורים. במצוות הביכורים יש שמחה ספציפית "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוהיך ולביתך". יש כאן לא רק ברכה אלא גם ציווי: עליך לשמוח בטוב שה' נותן לך. להעריך את המתנה שקיבלת. ולא לשמוח לבד, אלא לשמח גם את מי שאין לו: "אתה והלוי והגר אשר בשעריך".

לצערנו יש לא מעט אנשים שמעריכים דבר טוב רק אחרי שכבר אין אותו. עלינו ללמוד ולדעת להעריך דבר בעת הנתינה ולשמוח בה.

הנתינה והקבלה מעוררות שאלות של אחריות חברתית. מה מידת האחריות של החברה לנזקקים בה? מהם היחסים הנכונים בין נותן למקבל? מיהו הנותן ומיהו המקבל בקשר בין העני לעשיר, בין הנזקק לנותן?

המקבל מזכה את הנותן בהרגשת הסיפוק וכך הופך המקבל לנותן והנותן למקבל. הנותן מחפש את הרגשת הסיפוק שבנתינה, ויבוא על סיפוקו רק כשייתן. דודו בוסי בספרו "סמטאות" אמר שמקבצי הנדבות מוסיפים לחיינו מוזיקה אחרת, מזמנים אותנו לשיח ומפגש עם עולמות אחרים משלנו, ומעוררים את רגש האהבה בחיינו. לא בכדי נאמר "יותר ממה שהעשיר עושה עם העני, העני עושה עם העשיר". העני מאפשר לנו לתת, מוציא מאתנו את הטוב, ומעורר אותנו לחשוב עד כמה נלך לקראתו. האם ניתן כסף? האם ניתן בשביל לסמן "וי" אך מתוך הרגשת חובה, או בסבר פנים יפות?

זה מזכיר לי את תחילת שירו של ג'ובראן על הנתינה:                                                                             "אתה נותן אך מעט, עת תיתן מרכושך. רק עת תיתן מעצמך זוהי נתינת אמת".

אלימלך במגילת רות, שהיה מנהיג ציבור, עזב את הארץ ובכך היפנה עורף לציבור שבהנהגתו. זה היה חטאו. סיפור מגילת רות פותח בהתנערות מאחריות כלפי החברה ומסתיים בלקיחת אחריות של בועז על רות, ובהרחבת המעגל של נתינה וקבלה. לגבי קבלה, בהקשר של שבועות – קבלת התורה, שקבלה זו תבוא מתוך לימוד אקטיבי, שהבחירה מה לעשות עם התורה שקיבלנו תבוא לאחר לימוד ועיון. ולגבי נתינה, מי ייתן וערך הנתינה יהיה חלק טבעי ממעשינו, ויהיה בבחינת נתינת אמת.

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה