zofim.org.il
  
 


 
שבט סהר
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט סהר » כתבה: דבר השמיניסטים - שבט סהר - נס ציונה

תמונת מגזין דבר השמיניסטים - שבט סהר - נס ציונה פורסם על ידי בר ואורן
בתאריך 11/9/2014
בכתבה זו צפו 3067 גולשים

 את סוף השבוע האחרון בילו חברי שכבת סופה, הלא הם השמיניסטים של שבט סהר (צופי נס ציונה) בטיול שמיניסטים אחרון, אותו בילו במצדה. הם עברו פעולות בו הם סיכמו לעצמם כשכבה וכיחידים את תקופתם בשבט, טיפסו את מצדה וחשבו על העתיד, חוו רגעים אחרונים ביחד ומילאו את האכסניה ואת מצדה ברגש גדול של הרבה אהבה. מיד בסוף הטיול, ברגע שירדו מהאוטובוס הם נכנסו לבריכת "נס גלים",שם חיכו להם ההורים וחברי השכבה הבוגרת, לטקס השמיניסטים המרגש. סוף השבוע היה עמוס חוויות וריגושים, שלא ישכחו חניכי שכבת סופה לעולם

את הקטע הבא הקריאו וכתבו בר קרקו ואורן גליק (עזרו יובל וולדנר וחן לוטן), חברי השכבה היוצאת, כדבר השמיניסטים. בר ואורן הם חלק ממדריכי הקורס של השבט והשלוחה:

אפשר להגיד על הדבר הענק הזה שנקרא "צופים" דברים רבים. חלקם טובים וחלקם פחות.

אבל דבר אחד אפשר להגיד על תנועת הצופים ללא צל של ספק
 

זה מקום טוב לגדול בו

 

אז איך בעצם מתחילים לדבר על סוף? כנראה שכמו בכל סיפור טוב, עדיף בעצם לחזור להתחלה.

אז הגענו ילדים ממש.. בכיתה ה' אל שבט קטן וחדש שנפתח בנס ציונה, והתאהבנו בו לאט לאט.

כיתה ו' הגיעה, ואיתה אנשים חדשים לשחק איתם.. 

בכיתה ז' כבר הבנו שזה המקום בשבילנו, הבנו שהצופים משפיעים עלינו יותר ממה שהיה נדמה לנו..

בכיתה ח' הגיעה המסה הגדולה. פעולה ראשונה בשבט החדש במליבו, ומספר החניכים הכפיל את עצמו. הצופים והשבט חלחלו שוב, והבטחנו. הבטחנו לעשות כל שביכולתנו על מנת להיות אנשים טיפה יותר טובים.

כיתה ט' היתה שונה. פתאום הצופים הם כבר לא סתם עוד חוג.. כן היינו חניכים ונהננו מכל רגע, אבל בתכלס, למה אנחנו משקיעים בזה כל כך הרבה זמן? למה אנחנו נותנים מעצמנו כל כך הרבה? למה בשביל עוד סתם חוג כבר בקושי רואים אותנו בבית, אנחנו מפספסים ארוחות שישי, אירועים משפחתיים, שעות פנאי, בילויים, וכן, לפעמים גם על חשבון לימודים ועוד מיליון דברים אחרים, ואיך יכול להיות שאנחנו עוד משלמים על זה כסף?

למה אתם שואלים..
 

אז אמא, אבא, זה לא סתם עוד חוג.
 

תחילת שנת י', הכל משתנה. פתאום שומעים אותנו מדברים בבית על אחריות, על מחוייבות,פתאום אנחנו מבלים הרבה זמן מחוץ לבית. פתאום הלו"ז שלנו צפוף כמו זה של ראש הממשלה. אז כן, באמת היינו חניכים, ובאמת נהננו מזה. אבל את הדברים הגדולים באמת, למדנו בשלוש השנים האחרונות.
 

בשלוש השנים האלה למדנו מיומנויות שונות, ושיטות לניהול זמן. למדנו לתפעל בצוות ולפקד על צוות. למדנו להסתדר עם אנשים שלא הכי כיף לנו איתם, כי לפעמים צריך. למדנו לא להיות מפונקים, ולמדנו שלפעמים יש דברים שיותר חשובים מעצמנו. אבל אפשר להגיד שהדבר הכי גדול שהצופים נתנו לנו, אבא ואמא, זו ההרגשה שמישהו באמת באמת סומך עלינו.
 

הצופים הוא גוף שמאפשר לבני נוער לנהל חברה קטנה על כל צדדיה. התוצאות, לטוב ולרע, הן תוצאות ישירות של המעשים והבחירות שלנו.

כי כשנותנים לילד בן שש עשרה, שלושים בנות בנות עשר והן באחריותו, הוא האמא והבא שלהן. מתפקידו לדאוג שהן בסדר, ושטוב להן, ולמשך שעה וחצי.. הן הבנות שלו.

או שמטילים על ילד בן 17 לחלק ולשמור על ציוד, והוא יודע שהוא אחראי על ציוד בשווי אלפי שקלים..
לא משנה בכמה מבחנים הוא נכשל, כמה חברים יש לו, לא משנה כמה הוא גרוע בכל דבר אחר.. בצופים סומכים עליו.

 

ההרגשה זו? הידיעה שמישהו מספיק סומך עלינו בשביל לתת לנו אחריות כזו בידיים, מראה לנו כמה אנחנו טובים, היא מראה לנו מה אנחנו מסוגלים לעשות.
זה מבגר אותנו ונותן לנו אושר, כי אנחנו עושים משהו שבאמת עושה לנו טוב.

 

אז אפשר להגיד המון דברים על הדבר הענק הזה שנקרא "צופים". חלקם טובים וחלקם פחות. אבל דבר אחד אפשר להגיד על הצופים ללא צל של ספק.
 

זה בהחלט מקום טוב לגדול בו.

 

ברכות:

שכבת אלון ושכבת דור

שתי שכבות שהביאו לשכב"ג הרבה אור

רצינו להגיד לכם תודה מכל הלב

שהצלחתם בינינו אחד אחד להשתלב

לא שכחנו גם אתכם שכבת אלמוג היקרים

אתם שכבה שללא ספק תנהיג את השבט הזה למקומות אחרים

אנחנו מאחלים לכם שכב"ג באמת הצלחה רבה

שתפתחו את השבט בהנאה מרובה

 

למדריכינו האהובים לאורך השנים 

שכרגע בצבא ובחו"ל נהנים

כנראה שמעולם לא הבנתם ולא תבינו כמה השפעתם עלינו

סביר להניח שאין לכם מושג איזה חותם השארתם אצלנו 

היינו שכבה לא קלה, טוב זה די ידוע.

אנחנו עדיין לא מאמינים שהסכמתם לבוא לאירוע

עזרתם, חינכתם, נתתם ותרמתם פעם אחר פעם

ואין לנו יותר חרוזים, והנה כבר עולה הזעם

 

לליטל, שחר וגם לשיר

השקעתם בנו מאמץ אדיר

מהסברים, ישיבות ועד עזרה בכל

הייתם בשבילנו כמו שתי אחיות, ואח גדול.

הענקתם לנו המון חוויות

ונתתם לנו את סוף השבוע הכי טוב שיכול להיות

תודה שהייתם לצידנו בכל זמן ובכל שעה

אפילו גרמתם לנו להוזיל איזו דמעה.

לסיכום תודה רבה לכם שפשוט הייתם אתם

כי אנחנו לא היינו אנחנו, אם לא בזכותכם.

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה