zofim.org.il
  
 


 
משלחת פולין
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » משלחת פולין » כתבה: שביעסטים-צאו דרך הצופים למסע לפולין

תמונת מגזין שביעסטים-צאו דרך הצופים למסע לפולין פורסם על ידי נועה קורי
בתאריך 7/10/2014
בכתבה זו צפו 3276 גולשים

 שכבת שליט היקרה,

אני רוצה לספר לכם על החוויה שלי מהמסע לפולין.                            

אני מקווה שדרך זה תוכלו להבין כמה שהמסע הזה טוב ונכון עבורכם  ולמה אתם מוכרחים לצאת דרך תנועת הצופים לפולין.
אני לא יודעת איך הייתי מרגישה אם הייתי יוצאת דרך בית הספר, אבל אני בטוחה שחלק גדול מהייחוד של המסע שלי זה העובדה שיצאתי מטעם הצופים.                               

אני מאמינה שלכל אחד יש מסגרת המתאימה לו ושדרכה הוא צריך לצאת למסע, מהיכרותי א
תכם אני חושבת  שהמסגרת המתאימה לכם, היא דרך הצופים.

נתחיל מההכנה למסע. ריכזו עבורנו את ההכנה שהיא חלק בלתי נפרד וחשוב מאוד בתהליך לשני סמינרים בהם למדנו דברים חשובים למסע, התחברנו לאחווה והתחלנו להרגיש חלק ממשהו גדול. כל זאת נעשה בדרך הכי מעניינת ומרתקת שיש. היינו אקטיביים, כל הזמן השתתפנו בתהליך הלמידה. למדנו להכיר  את האנשים באחווה דרך הדעות שלהם, שבאות לידי ביטוי באופן מאוד מרשים. לא לומדים רק לפי הרצאות כמו במפגשי פולין בבית הספר, היינו באמת מאותגרים. 

גם במשך המסע עצמו הרגשנו את הדרך המיוחדת שבה מעבירים לנו תכנים. כל פעם בסוף יחידת לימוד יש ריפלקציה. זורקים שאלות גדולות לאוויר ולפעמים צריך כמה דקות רק כדי לעכל את השאלה. לאחר מכן, עושים סבב וכולם עונים ומשקפים את תחושותיהם באותו רגע-  דבר חדש שלמדתם, משהו שאתם מרגישים או כל דבר אחר. דורשים מכם לחשוב מעבר, לא הופכים את החיים לפשוטים מה שלפי דעתי מכניס עומק ומשמעות למסע. בדרך כלל אחרי שכולם סיימו לכתוב ביומני המסע שתפנו במה שכתבנו. השיתוף ופתיחות הזו שיש באחווה היא משהו לא מובן מאליו. משהו מדהים שגורם לך להרגיש שייכות, נותן לך מקום להביע את הרגשות שלך והדעות שלך מבלי שאף אחד שופט או מעביר ביקורת.

קיימות למידות לילה, שהן רשות ומי שמגיע אליהן רק זוכה להיות מועשר עוד יותר. מתעסקים בשאלות מעניינות ורלוונטיות ככגוון " איך בן אדם רגיל יכול להפוך לרוצח?"  הלמידה היא ע"י קטעים מספר קריאה ותאוריות שונות שעוזרות לנו לנתח מצבים ולהבין אותם. עולות שאלות ומתפתחים דיונים מסעירים שמעלים בנו נקודות למחשבה חדשות ועמוקות.

הדיונים המרתקים והלמידות המעניינות שיש במסע הן לא רק על העבר, מתעסקים המון גם בחקר ההווה ובעתיד. בשאלות על מוסר ועל אנושיות, פיתוח חברה טובה יותר ואיך כל זה נוגע אלינו.       
איך יש לנו את האחריות על הנושאים האילו בתור בני נוער של תנועת הצופים. בתור דור העתיד שמחנך לכל הערכים האלו.
                         

ואיך אפשר שלא לדבר על המדריכים באחווה? קל וכיף להתחבר אליהם.
        
מרכזים/ מדריכי שכבה שעובדים בצופים ובוגרי התנועה, מבינים את עומקה של תנועת הצופים ובשבילנו מהווים מודל לדוגמה. לפי דעתי בניגוד למורים בבית הספר יש למדריכים התנועתיים ערך מוסף להביא לנו ולתרום לנו מעצם היותם בוגרי התנועה שחיו את החיים שאנחנו חיים לפני כמה שנים בודדות ומרגישים מאוד חלק משגרתינו היומיומית. ככה מצליחים להבין אותנו, את קו המחשבה שלנו ואת הדרך בה אנחנו מתנהלים.                  

בנוסף למדריכים התנועתיים הייתה לנו מדריכת פולין עם ידע עצום ששאבנו ממנה כוחות וידע כל יום. אין דרך להסביר ולתאר את תחושת הגאווה הענקית ללבוש חאקי במחנה השמדה. לייצג את הצופים העיבריים, הערכים שבהם אני מאמינה וחייה לפיהם כחלק מהיותי בתנועה. אני מרגישה שמסגרת הצופים מעצבת אותי בתור נערה מתבגרת הרבה יותר מאשר המסגרת של בית ספר. היא נותנת לי הרבה יותר, מפתחת בי תחומים שונים ומעצימה אותי בתור אדם.                              

לכן, ללבוש חאקי ולשיר את המנון הצופה מקבלים משמעות אחרת וגדולה יותר בייחוד כשאתה נמצא בפולין.
אי אפשר להתעלם מחברת האנשים המדהימה במשלחת. אנשים שיודעים מאוד יפה לנסח את עצמם, להתבטא, לשכנע. בעלי דעה, יצירתיים, אנשים שהם באותו ראש כמונו. כייפים וחברותיים. נוצרו קשרים בלתי רגילים במסע הזה שימשכו לעוד הרבה זמן.                                            

בנוסף היו אתנו חניכים מהנהגת צבר בארה"ב-  החברויות עם הנהגת צבר הן בלתי רגילות וההזדמנות שניתנה לנו לעבור איתם את המסע, להכיר אותם ואת הצד שלהם בארה"ב היא מדהימה. להיות חשופה  לנערים בגיל שלנו שהם ממש כמונו ושהם חווים את אותו הדבר רק במקום אחר ובצורה מעט שונה. ללמוד מהם ולחזק בזכותם את הקשר שלנו לארץ. מדהים בעיני שאני מסוגלת להישען ולהיתמך על אנשים שהכרתי רק לפני חודש, לעבור איתם את המסע הזה גם בחלקיו העצובים והקשים וגם בחלקיו המהנים, המצחיקים והמרגשים.

צוברים במסע הזה המון חוויות, חוזרים עם המון תובנות, בוגרים יותר, מבינים יותר, משכילים יותר. למסע דרך תנועת הצופים יש הרבה מאוד לתת, ואנחנו בתור חניכי התנועה חייבים לנצל את כל מה שמעניקים לנו על מנת לחוות את המסע הכי משמעותי שאנחנו יכולים.

בטוחה שתבצעו את הבחירה הנכונה, לא תתחרטו על כך.
אוהבת אתכם ומאמינה בכם,

- יעל קורי-

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה