zofim.org.il
  
 


 
מגזר עדת הצופים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מגזר עדת הצופים » כתבה: בין זיכרון לשכחה

תמונת מגזין בין זיכרון לשכחה פורסם על ידי מיטל להמן
בתאריך 25/7/2015
בכתבה זו צפו 2300 גולשים

 בס"ד
                                                מחשבות לאחר לימוד בבית הנשיא לקראת ט' באב-

על חורבן ירושלים ואחדות ישראל

"שני כוחות ניתנו לנו : זיכרון ושכחה.  אי אפשר לנו בלעדי שניהם.

אילו לא היה לעולם אלא זיכרון, מה היה גורלנו?  היינו כורעים תחת משא הזיכרונות.  היינו נעשים עבדים לזיכרוננו, לאבות אבותינו.  קלסתר פנינו לא היה אז אלא העתק של דורות עברו.

ואילו הייתה השכחה משתלטת בנו כליל – כלום היה עוד מקום לתרבות, למדע, להכרה עצמית, לחיי נפש?

השמרנות האפלה רוצה ליטול מאתנו את כוח השכחה, והפסידו-מהפכניות רואה בכל זכירת עבר את "האויב".  אך לולא נשתמרו בזיכרון האנושיות, דברים יקרי ערך, מגמות נעלות, זכר תקופות פריחה ומאמצי חירות וגבורה, לא הייתה אפשרית כל תנועה מהפכנית, היינו נמקים בדלותנו ובבערותנו, עבדי עולם.

דור מחדֶש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות.  הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב.  ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה, ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחייה מסורת קדומה, שיש בה כדי להזין את נפש הדור מחדש.

אם יש בחיי עם משהו קדום מאוד ועמוק מאוד, שיש בו כדי לחנך את האדם ולחסן אותו לקראת הבאות, האם יש בזה ממידת המהפכה להתנכר לו?

רבים הם בימינו המועדים והחגיגות העשויים בידים – עצרות, כינוסים, הכרזות, תאריכים.  ביניהם בעלי חשיבות לשעתם וגם מחוסרי חשיבות.  מהם רק אחד מאלף יזכה לחיים של קיימא, והשאר יקמל עם נשיבת סערה ראשונה או לפניה.

לא כאלה חלק הימים שהשרישו בנפש העם, ודורות על דורות שיקעו בהם את חוויותיהם."

ברל כצנלסון, מהפכה ומסורת מתוך : במבחן, ת"א, תרצ"ב, 1935


הכתבה הזו של ברל כצנלסון נכתבה כתגובה למעשה של אחת מתנועות הנוער הציוניות לפני 80 שנה. תנועת הנוער הזו קבעה את מחנה הקיץ וההכשרה שלה על ט' באב. כצנלסון עצמו לא הבין איך ייתכן שדבר כזה קורה בתנועת נוער חינוכית, יהודית וציונית. הוא אומר שלא ייתכן שידעו שכך התאריכים נופלים, שהרי אם היו יודעים- וודאי לא היה מתרחש! אך אי הידיעה הזו מסיבה לו אי- נחת גדול.

נקפוץ קדימה 80 שנה לתנועות נוער ולתנועה שלנו, האם אנו יודעים שמציינים ביום ראשון הקרוב את ט' באב?

לפני כמה שנים אני לא בטוחה שכן, אך בשנים האחרונות ועם סיוע הכלי הנהדר "המסע בצופים", תנועת הצופים מנכיחה יותר ויותר את הזהות היהודית, בוחנת אותה, חולקת עליה ומתייחסת אליה. הנהגות מקיימות קבלת שבת במחנות, יש ציון לימים מיוחדים בלוח השנה ואף את ט' באב (שמתקיים בו מחנה) אני מאמינה שיציינו בצורה זו או אחרת במהלך מחנות הקיץ המתקיימים במקביל.

כשיצאנו מבית הנשיא דיברתי עם אחד הש"ש שהיו באירוע והוא אמר: "אני לא כל כך הבנתי מה הם רצו להגיד. כולם שם בעצם אמרו שאנחנו צריכים להקשיב יותר אחד לשני ולכבד אחד את השני."

האמירה הזו של להקשיב ולכבד נראית לו ולנו וכל כך ברורה. מי צריך לארגן אירוע לימוד כדי שנדע את הדבר הזה? אך מסתבר שזה לא כך. אנחנו נחשפים כל הזמן לשנאה אחד כלפי השני, להכפשות ולזלזול באחר בשל היותו אחר ושונה ממני.
 

כיום תנועת הצופים ועדת הצופים בתוכה היא תנועה המחבקת ומכילה, מדברת ומקבלת את האחר, ולכן הוזמנו להיות חלק מהקבוצה הזו שהגיעה לבית הנשיא. אך נשארות לי בראש שתי שאלות-

קודם כל, האם החניכים שלנו מקבלים את התחושה הזאת? האם אצלנו מכילים, מכבדים ונותנים מקום לכל אחד?

ואם כן-  איך אנחנו מוציאים את השיח הזה החוצה ומראים שאפשר וכדאי אחרת?

הרבה חיה-רואן בקר נתנה היום פירוש חדש למושג "שנאת חינם", היא אמרה שהשנאה היא ממש לא בחינם אלא שנאה בחן של האחר, או קנאה בה. חוסר היכולת לקבל את זה שיש טוב באחר- שניתן לקחת ממנו גם אם אני לא מסכים איתו על דרך וצורת החיים, זוהי "שנאת החינם".

הרבה ואני כנראה לא רואות את העולם היהודי באותו אופן ומאמינות בדרך אחרת לקיים את חיינו הדתיים, אך אני לוקחת ממנה את הפרוש הזה וממליצה לכל אחד שקורא לאתגר את עצמו בט' באב לקחת משהו (אפילו קטן) ממישהו שהוא לא מסכים עם דרכו, למען שלום ירושלים ואחדות ישראל.

מאחלת לכולנו שנדע להשתמש בשני הכוחות שלנו- הזיכרון והשכחה, שלא נזרוק הכל לפח בגלל קיטלוג,
שלא נגיד שהתורה שייכת ל"הם" אלא ל"אנחנו" ונהיה עדים לבניית זהות יהודית שלמה,
בוגרת ומכילה בכל אחד מאיתנו.

מיטל להמן

רכזת הדרכה ודרך המשך
עדת הצופים



פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה