zofim.org.il
  
 


 
מחלקת עולים ומשתלבים בתנועה
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת עולים ומשתלבים בתנועה » כתבה: סיפור העליה של נתנאל כהן

תמונת מגזין סיפור העליה של נתנאל כהן פורסם על ידי תנועת הצופים
בתאריך 28/10/2017
בכתבה זו צפו 509 גולשים

 

סיפור העליה של נתנאל כהן- מרכז הנהגת החורש

 

זהו סיפורם של סבי מצד האמא פנחס וסוזן אזוגי.

בתחילת שנות ה- 60 סביי התגוררו באחד הכפרים באזור מיקנס שבמורוק. כשסבי היה צעיר חסון בן 35, הוא עבד כנהג הובלות בחברת פפסי- שתייה מוגזת. בבקרים סבי היה מוביל ארגזי פפסי בין הכפרים ובערבים היה מבריח יהודים למקומות מסתור מהם היהודים היו מוברחים לצרפת ומשם לישראל. עד היום סבתי אינה יודעת להגיד מתי סבי החל לחיות את חיו הכפולים. עם זאת, היא יודעת בדיוק מתי הסבא חזר הביתה ואמר שנתפס על ידי השוטרים במהלך תפקיד מבצעי שהוטל עליו על ידי אנשי עליית הנוער והסכנות. ביום ההוא סבא בדיוק חזר הביתה מעוד סיור לילי שהפך כבר לשגרת יומו. עם זאת שוטרים המרוקאיים ערבו לו בצד הדרך ודרשו ממנו תשובות מה הוא עושה בשעה זו כל כך רחוק מביתו. סבי אמר להם שהוא טעה בדרכו כשחזר מאחד הכפרים הערבים ולא סיפק את הסכורה בזמן. השוטרים לא האמינו לו ועשו חיפוש בכליו אך משלא מצאו כלום שחררו אותו. סבא הבין שבאותה השנייה הוא סומן בידי השלטונות ועליו לברוח כמה שיותר מהר ממרוקו.

ביום הזה סבי, אסף את כל משפחתו – את הוריו, אחיו, חמיו ואמר להם חייבים לארוז מיד את החפצים ולברוח לישראל. מהרגע הזה בבית כולם עמלו רק על תכנית הבריחה. בזכות קשריו של סבי עם הסוכנות הוא הצליח להשיג לכל בני המשפחה דרכונים מזויפים שבעזרתם הם יכלו לברוח לגבול עם צרפת.

מכיוון שהמשפחה היתה משפחה דתייה, כל ערב שבת היה ערב מיוחד עבור כל בני הבית. לכבוד יום השבת בני הבית התהדרו בבגדיהם המובחרים, הוציאו כלים בית מובחרים והתאספו בסלון הבית. ערב שבת אחד, הגיע להתארח יהודי מכפר אחר וכשכולם התאספו סביב השולחן החגיגי נשמעו דפיקות בדלת. בפתח הדלת עמדו שני בחורים מהסוכנות והם אמרו רק מילה אחת: "עכשיו..." כל הנמצאים בבית ישר הבינו במה מדובר וכך גם האורח שאמר: "גם אני". באמצע הלילה ההוא סבי יצא למסע ההברחה האחרון שלו כשהסיע את כל משפחתו למקום המסתור. אך הוא עצמו נאלץ להישאר וכך עשתה גם סבתי ובתם בת הארבע. מיד עם עזיבת בני המשפחה סביי החלו לעמול על מכירת ביתם ורכושם. במקביל לכך סבי הלך לשלטונות ובדרך הלגאלית הוציא להם אשרת יציאה מהמדינה. על מנת להגיע לאמות צרפת סביי הפליגו באונייה. על האונייה תנאי המחייה היו ממש קשים אבל התנאים בצרפת היו קשים פי אלף. הם ישנו באוהלים על הרצפה, סבלו ממכות קור, מרעב ומצפיפות רבה. סבתי שהיתה אז בהריון בחודש הרביעי החלה לדמם עד שהפילה את תינוקה.  ההפלה היתה ממש קשה ומסכנת חיים בשבילה ועל כן היא אושפזה למשך מספר שבועות בבית חולים בצרפת. היא לא יכלה להמשיך במסע ולמזלה הרב, מטוס ישראלי שעצר אחת לחודש בצרפת לקח את כל החולים היהודים מהבית חולים והסיעם ארצה עם משפחתם. וכך לאחר שנה של נתק משפחתו של סבי התאחדה שוב פעם רק שהפעם זה קרה על אדמות ארץ ישראל במעברה של מחנה דוד. עם הזמן המשפחה עברה לטירת הכרמל שם נולדו להם עוד שלושה ילדים, בינם גם אמא שלי.   

 

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה