zofim.org.il
  
 


 
משלחת ארצות הברית
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » משלחת ארצות הברית » כתבה: קרוואן דקל - חודשיים לשליחות

תמונת מגזין קרוואן דקל - חודשיים לשליחות פורסם על ידי יאיר דנה
בתאריך 26/7/2018
בכתבה זו צפו 969 גולשים

קרוואן דקל - חודשיים בשליחות

זמן מקומי ביעד: 04:40 AM

גובה המטוס: 610 מטרים

זמן לנחיתה: 3 דקות

כאן הכל התחיל. אנחנו דקות ספורות ממסלול הנחיתה בארצות הברית שלחלק לא קטן מאיתנו מוכרת מאוד והפעם היא מרגישה זרה לחלוטין.

נחתנו... ומעכשיו קצב הנשימה, קצב החשיבה וקצב העשייה עומדים להשתנות מקצה לקצה.

יומיים וחצי אינטנסיביים במחנה Kider-Ring שבמדינה ניו יורק וחצי שנה של סמינרים כל סוף שבוע מחדש הם ההכנה לטירוף המוחלט שעומד לבוא עלינו לטובה החל ממחר, מהנסיעה הראשונה שלנו לפנסילבניה, למינגלינג הראשון בפילדלפיה ולהופעת קהילה הראשונה של קרוואן דקל בכל הזמנים.

תפקידי רוחב נכנסים לפעולה, MP3-ים מתחילים להוכיח את עצמם, יומנים נפתחים, שיחות קרוואניות ושיחות שבועיות הביתה עוזרות לנו להתמסר למציאות החדשה.

השינוי הראשון הבולט הבאמת היה התפיסה שלנו לגבי דקה, דמעה, סנט, שיחה או אפילו מבט... פתאום כל היציבות שבאנו איתה מהבית מתערערת לגמרי ושני מדריכים יוצאים מן הכלל העונים לשמות יובל ואמיר, מכוונים 9 נשמות נפרדות לכדי יחידה 1 אוהבת וממוקדת מטרה.

וניגש לעובדות בשטח:

היום ה-60 בקיץ

עד היום נסענו 8,500 מיילים, עברנו ב-15 מדינות, הופענו 60 פעמים, העברנו 7 פעמים הפעלות חינוכיות, התארחנו ב- 20 קהילות, ישנו על 28 מיטות, הגענו לשיא סט-אפ (הקמת המופע) של 13:15 דקות ולשיא פריקה של היוהול (הנגרר) של 3:50 דקות. חגגנו 2 ימי הולדת, צילמנו וידאומנים, יצאנו לקמפיגע אחד. העלנו כ- 100 פוסטים וצלמנו כ-10,000 תמונות.

ואם חלילה התבלבלתם מרוב מספרים, אז ניתן לכם קמצוץ מילולי של מה שהספקנו לעשות בחודשיים האחרונים...

איבדנו 2 תגי שם, ארנק, שעון, שלט למקרן בדאלאס, הופענו בחושך וגם במוזיאון, הופענו בלייב את שיר הצופים בלי מוזיקה, אכלנו הרבה דברים טובים, שרפנו מלא אבל מלא קלוריות, נתנו מתנות, קיבלנו מתנות, ריגשנו עד דמענות, הופענו בפני תינוקות, ילדים, מתבגרים, בוגרים, אחות תאומה, מבוגרים, קשישים, עוברי אורח תמימים בקניון, בכנסיה, בבית הכנסת, במחנות יום ובמחנות לילה. גיהצנו את הכרטיס הנטען, השתזפנו (וגם לפעמים נשרפנו), בדך מהקפיטול אל הבית הלבן ב-DC, בדיסני ספרינגס שבפלורידה, ב-SIX FLAGS ובאבוב על האגם שבטקסס, בים ובג'קוזי מחומם. עצרנו במפעל לגלידה, השתפרנו בבאולינג, הפרחנו פנסינים, ציינו את יום האב, את יום ההולדת של יובל הלידרית שלנו ושל גלי הפינגווינית שלנו, פגשנו מאות פרצופים ושמות, ניסינו לזכור את כולם, לא תמיד צלחנו אבל השפענו.

התארחנו לבד, בזוגות, בשלשות, עם מדריכים, עם פייסבוק ובלי פייסבוק.

התרגשנו כל פעם מחדש מההקדשות האישיות של אמא או אבא או אחד האחים לשירים מידי שבוע בוואן, הופתענולגלות שגלוטן-פריי דווקא יכול להיות טעים לחך ושאין יום שעובר מבלי ששמענו את גלי מדבר על גל, ששי כבר לא רגישה ללקטוז, שזגה לא חזק בלעכל ארוחות, ששירה צטיינת בהתארחויות לבד, שהחיקויים של גברת שרון מתבררים כפנומנליים, שעמית ענבר לא יודע ללכת (הוא רק יודע לרוץ), שכל בני הקרוואן מתחילים באות A, שיש יותר מידי אמירים, שעדי ושלהיות ער בנסיעות לא הולכים יחד ושכולנו כבר מזמן גרים בתל אביב ורק רוני בירושלים.

עצרנו לרגע את המרתון המטורף הזה כדי להדגיש ולהרגיע: האש בוערת בנו יום ולילה. אנחנו אוהבים זה את זו ומסתדרים טוב יחד. לא האמנו שפרק זמן עצום של חודשיים יחלוף עד כדי כך מהר.. מסתבר שאנחנו עד כדי כך נהנים!

בלב שלם נאמר שאנחנו מרגישים על הדרך הנכונה ומצפים בהתרגשות ל-25 ימים האחרונים לחוויה.

נסכם ב: חודשיים הצגה!

שלכם באהבה גדולה וגעגועים,

קרוואן דקל

 

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה