zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » נחל עמוד עילי

מאפייני המסלול
אזור: הגליל העליון
רמת קושי: קל
גיל מומלץ: כיתות כל הגילאים
אורך המסלול: כ- 4 ק"מ
זמן משוער: 3 - 4.5 שעות
עונות מומלצות: אביב, קיץ, סתיו, חורף
המסלול הוא מסלול מעגלי
המסלול כולל הליכה / רחצה במים

דירוג הגולשים
הגולשים העניקו למסלול ציון 1 מתוך 5.

מיצויין
הייתי במסלול והוא אלוף! (ניר , אשדוד)


לכל הביקורות
דרג/י את המסלול

שימושי
נחל עמוד עילי
בקטע קצר יפהפה של הנחל, המזרים מים משך כל השנה, נטייל בינות לאמות המים, טחנות הקמח והבוסתנים המשוחזרים, ונהנה מן השכשוך בברכות המים הקרירים...

נחל עמוד הוא הגבוה בנחלי הארץ בהם זורמים מים משך כל השנה. תחילתו במורדות הדרום מזרחיים של גוש הרי מירון, בגובה מעל 900 מטרים. אורכו כ- 22 ק"מ ומוצאו בכנרת, כלומר לאורך 22 הק"מ של הנחל אנו יורדים בגובה מעל 1,100 מטרים. חישוב פשוט מראה שמדובר בירידה של כ- 50 מטר לכל ק"מ.

מסלולנו מסומן בתחילתו בסימון אדום, ויוצא מצפון החניון (נ.צ. 19435.26435), ליד המכולה של הקיוסק.

נלך כ- 500 מטר מזרחה על דרך עפר, עד למשטרת עין תינה. זהו מבנה משטרה בריטית, שנבנה כאן כדי לשמור על תחנת השאיבה שהוקמה בנחל מפני פעילות חבלנית או אחרת. התחנה ננטשה עם עזיבת הבריטים, ושמשה כמודל לשטח בנוי באימוני צה"ל לאחר קום המדינה. מאז מנוקב הבניין חורים.

מעבר לתחנת המשטרה ניתן לראות על הרכס את העיר צפת. ליד משטרת עין תינה ניתן לעצור עם קבוצה תחת לעצים שמימין למסלול - וזו נקודת עצירה מתאימה למי שרוצה לפתוח את הדרכת המסלול הרחק מההמולה ומהבלאגן שבחניון. ביושבנו כאן נוכל לראות את גוש הרי מירון המתנשא ממערב לנו, את מושב מירון שלמרגלותיו, וכאמור את צפת מן העבר השני. ניתן לדבר כאן על קו פרשת המים, ועל מאפייניו של נחל עמוד. קטעיו השונים של הנחל קבלו בעבר שמות ערביים שונים המצביעים על ייחודם. אנו נטייל בקטע קטן של הנחל שנקרא בעבר וואדי אל טוואחין - נחל הטחנות, והכוונה כמובן לטחנות הקמח הרבות, שהתרכזו בקטע זה.

מכאן נרד בירידה של כ- 10 דקות אל עין יקים, הלא הוא עין תינה בשמו הערבי. יקים היתה אחת ממשפחות הכהנים שעברו לגליל עם חורבן בית שני. עין יקים הוא מעין שופע מים כל ימות השנה. המבנה אליו הגענו הוא מבנה המשאבה שנבנה בידי הבריטים על מי עין יקים, והבריטים כאמור בנו בראש ההר את מבנה המשטרה בכדי להגן על המשאבה. העץ האדיר שמצל על רחבת הבטון הוא עץ אגוז מלך.

ממשטח הבטון נמשכת אמת מים ואנו נמשיך לאורכה. כעבור כ- 100 מטרים נגיע לפיצול שבילים. אנו נבחר בשביל הממשיך ישר לאורך האמה (ומסומן באדום). מאוחר יותר נחזור עם השביל שלשמאלנו. (הפיצול הוא למעשה מעין צומת טי שבה לשביל הממשיך ישר מתחבר שביל משמאל. לכן נבחין בשביל שמשמאל אך נמשיך ישר). נלך עם האמה וכעבור מספר דקות נגיע לבריכה מבוטנת שתחתיה מזרקת מים. תחת הבריכה ישנם ספסלי ישיבה לנוחיותינו. הבריכה הגדולה משמשת כמאגר מווסת של המים לצרכי ההשקיה. למעשה הערוץ נמצא בתחתית הואדי, ואילו האמה שהלכנו לאורכה מושכת את המים על קו גובה המשתפל במתינות. המים המוזרמים באמה שמשו בעבר לשתי מטרות: השקיית הבוסתנים שבמדרגות החקלאיות והנעת טחנות הקמח והמבטשה (ועל כך בהמשך). כיום משמשת האמה המשוחזרת רק להשקיית הבוסתנים. הדבר נעשה בשיטה של הקצאת מכסות: כל משפחה קבלה בעבר הקצאת מים בהתאם לגודל השטח המעובד שלה. המים שנאספו בברכה הוזרמו באמה. באמה נפתח פתח מעל חלקה מסוימת, ואילו כל הפתחים האחרים נסגרו. כשמלאה המכסה של אותה משפחה "סגרו לה את הברז", ופתחו לאחרת. בתוך החלקות זרמו המים בין הגידולים בתעלות. זהו המקום לדבר על חקלאות הררית ושיטות השקיה קדומה.

המזרקה שלפנינו מעידה על כך שפרט לעבודה קשה ומאומצת מצאו כאן זמן גם לשעשועים...

מרחק של עוד מספר דקות הליכה לאורך האמה נוכל לשבת בצל עץ תות גדול אל מול הבוסתן המשוחזר. הבוסתנים הרבים שלאורך הנחל ננטשו בשנת 1948, עת הערבים תושבי צפת והנחל עזבו את האזור. בשנת 1982 שוחזרו האמות והבוסתנים על ידי רשות שמורות הטבע ובני נוער מתנדבים. כאן ניתן לראות את מגון עצי הפרי והגידולים, המספקים מזון כל ימות השנה: גפן, תאנים, שסק, לימונים, שקד, רימונים, זיתים ותפוזים, ועוד. מעלינו מבנה מקושת, שהיה כנראה אחד מבתי הדרים בנחל. יתכן שכאן, כמאמר המחבר ישבו פעם איש תחת גפנו ותחת תאנתו.

שבילנו ממשיך מכאן על אותו קו גובה כחמש דקות הליכה עד למפגש שבילים. שביל ירוק מגיע מלמעלה, וניתן למצוא לגביו פירוט באופציות המסלול. אנו ממשיכים מפיצול השבילים עם שביל מסומן בשחור שעושה כאן תפנית, ויורד למטה, ומגיע כעבור חמש דקות למבטשה. אנו יורדים דרך מעין מעבר חצוב בסלע, שלאחריו משמאל ניתן לראות את גג המבטשה. המבטשה היתה ככל הנראה מתקן שהופעל בכוח המים, ושימש מרכיב בתהליך הכנת אריגי צמר ייחודיים. תעשיית אריגי הצמר פרחה בצפת של המאה ה- 16, והמבטשה פעלה אז ככל הנראה. אפשר לשבת על גג המבטשה להסבר. פתח המבנה הוא במורד השביל. בכניסה מוצב שלט המזהיר מפני כניסה למבנה בשל סכנת התמוטטות. למעלה ליד גג המבטשה אם נפנה שמאלה חוזר שביל שחור לעבר עין יקים.

אנו נמשיך עם השביל השחור המוביל אותנו כעת לאורך הערוץ הזורם, במורד הנחל. עוד כ- 5 דקות הליכה נבחין מימיננו במבנה בן שתי קומות. זוהי טחנת קמח עתיקה, טחונת איסכנדריה, אחת מ- 26 טחנות שפעלו בנחל בכוח המים, חלקן עד שנת 1948. בקומה העליונה ישנן אבני הרכב והשכב שביניהן נטחן הקמח, ובקומה התחתונה נתכופף לראות את גלגל הכפות שהונע בכוח המים. המים שזרמו באמה צנחו במהירות גבוהה ויצאו כאן דרך פתח צר, שגם אותו ניתן לראות בקצה התעלה. הם הניעו את גלגל הכפות, שהניע את אבן הרכב שלמעלה, וכך נטחן הקמח. זהו המקום לספר על טחנת קמח, בעלי הטחנות, והווי החיים שהתפתח כאן סביב הטחנות.

שבילנו חוצה יחד עם האמה את הגשר, ואנחנו איתו. בסוף הגשר עומדת בפנינו בחירה: ניתן להתחיל לחזור כאן, עם הפניה שמאלה, או לפנות ימינה לכיוון בריכות שכוי, ולחזור אחר כך על עקבותינו לכאן. אנו נבחר באפשרות השניה. נלך כ- 5-10 דקות לבריכות שכוי - קבוצת בריכות יפהפיות במפגש נחל עמוד עם נחל שכוי (ר' אפשרויות לגיוון). כאן יש רחבה גדולה ואפשרות להשתכשך במימי הברכות. מעלינו עצי דולב המיתמרים לגובה של מעל 20 מטרים. הדולב יושב על מי הנחל, וזקוק להם למחייתו, כיון ששורשיו אינם מעמיקים. עליו הגדולים נראים כמעין כף יד גדולה, ופרותיו עגולים ושעירים. בעבר כונה חלק מן הנחל ואדי דילאב, על שם הדלבים שבו. גם כאן ניתן לראות מבנה טחנת קמח הרוס, ובצידו ארובת המים.

לאחר השתכשכות ומנוחה נחזור על עקבותינו, ומן המקום שבו התפצל השביל קודם לכן, שבילנו מסומן עתה בכחול. אנו מתחילים לחזור בגדתו השניה של הנחל. השביל מטפס כאן מעט ועובר מעל הבריכות היפות והמבטשה מן העבר השני. לאחר שנעבור את המבטשה נלך בין שיחי פטל, ונגיע לזרימת הנחל עצמה, כעשר דקות לאחר המעבר לשביל הכחול. כאן יש לשים לב היטב שלא להמשיך עם השביל הכחול, אלא לעבור לשביל השחור, החוצה את הנחל ומטפס בגרם המדרגות שמולנו. השביל הכחול ממשיך מכאן לאורך נחל עמוד, ואנו ממשיכים לאורך נחל מירון, לכיוון עין תינה.

לאחר שנעלה מן המדרגות נפנה ימינה עם השביל. משמאל ישנו שביל המסומן גם הוא בשחור המתחבר למבטשה. אנו כאמור ממשיכים בשביל ימינה במעלה הערוץ, וכעבור כמאתיים מטרים נעבור על גבי גשר עץ לצדו השני של הערוץ. לאורך השביל ישנן מספר בריכות ראויות לעצירה ולרחצה, שאליהן יש לרדת מן השביל. שבילנו ממשיך וחוצה שוב את הנחל על גבי גשר אבן גדול, לגדה הדרומית.

לאחר החצייה נעלה במדרגות האבן, והנה הגענו שוב אל השביל המסומן אדום ואל אמת המים. כאן השלמנו את מסלולנו המעגלי בנחל.

נשוב על עקבותינו לכיוון עין תינה. מהרחבה שליד עין תינה נצא ונחזור עם השביל המסומן אדום, בחזרה אל החניון. העלייה אורכת בין 7 ל- 20 דקות, ובסופה חזרה על דרך העפר (כ- 10 דקות). במהלך העלייה יש לצד השביל מספר רחבות צל עם ספסלים שמאפשרות עצירה של קבוצה. לשם אומדן והערכת זמנים, כל פרק ההליכה שמברכות שכוי ועד החניון אורך כשעה וחצי הליכה.

אפשרויות לגיוון המסלול:

  • בתוך המסלול המוצע:
  1. ניתן ללכת את המסלול הפוך מן המוצע - הלוך לאורך הברכות וחזור לאורך האמה.
  2. אין הכרח ללכת את כל המסלול, ניתן ללכת ולחזור רק קטע ממנו באותה הדרך.
  3. שביל ירוק יוצא מאחורי מבנה משטרת עין תינה ויורד בינות לסלעים מהלך של כ- 20 דקות, היישר אל מעל המבטשה. השביל אינו מאוד מטויל, ולכן בקיץ צפויים להיות בו קוצים גבוהים. מומלץ למי שרוצה לקצר דרכו, ולהגיע היישר למבטשה, או למי שלא מעוניין בשום אופן לעלות ולרדת באותו השביל. ניתן גם כמובן לעלות עם שביל זה מהנחל. עם הגיעו של השביל לנחל הסימון מתחלף לשחור.
  • אפשרויות לשילובי מסלולים:
  1. להמשיך מבריכות שכוי במורד הנחל עד לכביש עכו עמיעד (נקודת סיום המסלול), בנחל עמוד עילי + נחל עמוד תיכון (ר' פירוט בנפרד)כלומר על פי פירוטי המסלול "נחל עמוד עילי" עד ברכות שכוי, ו- "נחל עמוד תיכון".
  2. מחניון הפיתול לנחל עמוד עילי: להתחיל את המסלול בחניון מירון (חניון הפיתול), לרדת בנחל מירון עד לעין תינה, ומכאן להמשיך על פי התיאור של נחל עמוד עילי.
  3. נחל שכוי: בזמן כתיבת תיאור מסלול זה (ינואר 2003) קיימת בעיה ללכת את נחל שכוי בקבוצה, כיון שסללו כביש חדש במקום, והירידה לנחל איננה מסומנת, וכמו כן אין אפשרות לעצירת אוטובוס להורדת מטיילים. כדאי לברר אם היה שינוי. תחילת המסלול בתחתית בית הקברות של צפת. משער בית הקברות נרד בדרך העפר מערבה לכיוון חורשת האורנים. החורשה מתאימה לעצירת ארוחה.
דגשים והוראות בטיחות
יש לעיין בנהלי הבטיחות המחייבים המופיעים באתר ולוודא את יישומם.
  • יש להביא בגדים לכניסה למים, וכן נעליים למים. הכניסה למים אינה חובה ואין הליכה בתוך המים. הכניסה לבריכות בנעליים, מחשש לחפצים חדים ושברי זכוכיות שהושלכו למים.
  • בחניון יש מקום לקבוצות רבות. יש שירותי "בול-פגיעה", פחי זבל וקיוסק.
  • שער הכניסה לשמורה (על דרך העפר) נפתח ב- 9:00. אין אפשרות לרדת לנחל לקראת חשכה.
  • השבילים בקטע ההליכה "מחליפים צבעים" (כמעט כמו זיקית), ולכן קשה לעקוב במפה - מומלץ להישען על תיאור הדרך. מי שבכל זאת מתעקש, ימצא מפה סכמטית של קטע זה, עם צבעי הסימונים, בגב מפת סימון שבילים.
הוראות הגעה למסלול

הוראות הגעה ברכב לנקודת ההתחלה: בכביש צמת שבע - מירון (מספר 866) נפנה מזרחה כקילומטר וחצי מצפון למושב בית שמאי (זהו הק"מ ה- 41) , לפי שלט "נחל עמוד". ניסע כקילומטר על דרך העפר הטובה לכל רכב עד לחניון. אין לחניון שם, ואין שלט. מי שייסע על פי הוראות אלו ימצא את החניון בקלות רבה: זהו חניון ענק, ופשוט רואים אותו. כאן מתחיל טיולנו.

הוראות הגעה ברכב לנקודת הסיום: המסלול הוא מעגלי, ולכן מסיימים במקום בו התחלנו (אם כי שימו לב שלעתים קרובות מחברים מסלול נוסף).


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים