ממתחם נבי סבלן יוצא שביל מסומן שחור, ההולך בכיוון מערב (נ.צ. 18215.26855). סימון בולט ניתן לראות על בריכת המים העשויה בטון שבסמוך לחנייה. השביל עובר מתחת לבתי שכונת ההרחבה החדשה של הכפר.

כיוון שאנו במפנה דרומי הצמחיה כאן אינה רבה, והקרבה לכפר ולבתיו ניכרת בפסולת ובסימני רעייה. אנו הולכים עם השביל השואף להגיע לערוצון המצוי ממערב לנו. יש כאן מספר מקומות נוחים לתחנת פתיחה, תחת העצים הפזורים על המדרון. ניתן לערוך כאן תצפית יפה לדרום ומערב. ממערב (מימין לשמאל) נראה את מצוק הר זיו (מעל נחל כזיב), מעלות תרשיחא מעליו על ההר, מעיליא, כפר ורדים, ומושב צוריאל בינינו לבין כפר ורדים. לצד כפר ורדים נבחין ב"כוס השמפניה" - גן התעשיה תפן ואחריו על ההר הכפרים הדרוזיים כיסרא וסמיע (למטה). בהמשכו של הרכס נראה את מצפה חרשים.

הר זבול מופרד מגוש הרי מירון במערכת שברים גיאולוגיים. נחל כזיב חתר את מסלולו תוך שהוא מנצל ככל הנראה את השברים הללו, והוא מתפתל למרגלות הר זבול ויוצר פיתול גדול. מנקודת סיום מסלולנו היום (גשר אלקוש) הנחל מתפתל שוב וזורם בכיוון מזרח-מערב עד לים.

נמשיך עם השביל המתמזג עם הערוצון הקטן והתלול. ערוצון זה יוליכנו בירידה תלולה מגובה 814 מטרים ועד לגובה של כ- 660 מטרים, כלומר ירידה של כ- 150 מטרים על פני כק"מ אחד (אפשר להמשיך ולחשב: בכל מאה מטר שנצעד נרד 15 מטר בגובה...). במהלך הירידה מומלץ לעצור בחלקה הראשון, כלומר כרבע שעה מן היציאה לדרך, תחת העצים במדרון. הירידה תלולה ולכן כל עצירה שנעשה כאן תהיה במקום משופע. כאן ניתן ליהנות מחורש יפה על שלל נציגיו, מטפסים וסימני פעילות בעלי חיים. נשים לב שהעצים כאן גבוהים יחסית ובעלי גזע אחד בדרך כלל, רוב העצים כאן הם אלונים, ואין כאן הרבה שיחים. הצומח כאן נמצא בשלב ביניים בין חורש ליער, והתכונות שלעיל הן הסימן לכך. יתכן שמצב זה נובע מרעיית עזים, שכיסחו את הענפים הנמוכים של העצים.

מכאן נתגלגל במורד. אין כאן מקומות קשים למעבר אך כיון שהירידה תלולה, מומלץ לשים לב, אם מי מהחניכים מתקשה, וללכת בקצב מתאים. שבילנו מותיר את הערוץ התלול מימין לנו וממשיך בצידו השמאלי, כדי לעקוף את סופו התלול. השביל יוצא מתוך החורש אל אפיק הואדי, אך לפנינו עוד מספר מדרגות סלע אותן יש לרדת בזהירות. למעשה, כעבור כמחצית השעה, נגיע היישר לעין זבול. כאן נערוך אתנחתא, ליד הגב, ונבהיר כמה ממושגי המסלול.

מכאן אנו בתוך ערוצו של נחל כזיב. אורכו של נחל כזיב, מתחילתו באזור הר הלל שבשמורת הרי מירון, ועד הישפכו אל הים התיכון הוא כ- 37 ק"מ. אנו נלך היום בקטע קצר ומתפתל שלו, שנקרא ואדי חביז. חביז פירושו "סכר" בערבית, והאגדה מספרת שלפני מאות שנים, בעת שנוסדה הדת הדרוזית, הסתובבו מפיציה, הנביאים, במרחב כדי להביא את בשורת הדת החדשה. אחד מחמשת הנביאים היה הנביא סבלן ("זבולון", או כפי שבחרו לעברת כאן - "זבול"). סבלן, ששמעו הגיע לשליטים המוסלמים, עורר את כעסם, בשל ניסיונו לפגוע באמונה המוסלמית, כפי שהם ראו זאת. הם שלחו צבא לרדוף אותו ולאוסרו. הנביא סבלן ברח מפני הרודפים אותו, על פני מרחק עצום. כשהגיע לכאן כמעט ותשו כוחותיו, ואויביו איימו להשיג אותו. הוא חצה את הנחל ובהביטו לאחור ראה את אויביו הגולשים במורד ההר עם סוסיהם, ועוד רגע משיגים אותו. הוא עצר ממנוסתו והתפלל לאלוהיו... וזה עשה לו נס, וסכר את ערוץ הנחל. מי המעין השופע נסכרו ונאגרו, ויצרו שלולית הולכת ומעמיקה, עד שזו הפכה לכמעט אגם... כשהגיעו האויבים אל הערוץ הם נתקלו במכשול המים, מבלי יכולת לעוברו, וכך ניצל הנביא סבלן. כדי לחזקו ולמנוע מאויביו להמשיך ולרדוף אותו, נעשה לו נס נוסף, ונבראה לו מערה קטנה בראש ההר, שבה הסתתר, למד ופירש ספרי דת משך שנים ארוכות.

הנחל שנסכר ועלה על גדותיו נקרא מאז ואדי חביז - "הסכר". המעין נקרא עין זבול, ומקום מסתורו של הנביא מצוי במתחם שהוקם לזכרו בראש ההר. אתר זה נחשב לאתר השני בקדושתו לדרוזים בעולם, אחרי האתר המקודש נבי שועייב, בקרני חיטין שבגליל התחתון (ר' תיאור מסלול). המתחם של נבי סבלן שייך על פי המסורת לנביא, ולכן זהו שטח ניטרלי, ללא סכסוכים או ריבים, בשל הקדושה. מדי שנה נערך כאן חג אזכרה לנביא, ב- 10 בספטמבר.

עין זבול וכל שאר מעיינותיו של הנחל הינם מעיינות שכבה. הם נובעים בתפר בין סלעי הגיר הקשה לשכבת חוואר. אפיק הנחל חשף את מפגש השכבות, ולכן אנו רואים את הנביעות.

מכאן נמשיך עם השביל במורד הערוץ. השביל מסומן כעת בירוק. ההליכה מעל הערוץ, על גבי מדרגות חקלאיות ובהן כרמי זיתים. כאן יש מקומות רבים המתאימים לארוחה.

השביל נושק לזרימה, ולברכות הקטנות שבערוץ. אנו יכולים להבחין בצמחיית נחלים אופיינית: שנית גדולה עם פריחתה הורודה, נענע משובלת (כדאי לעשות תה), פטל (כדאי לאכול) וסמר: מעין עשב הגדל על המים, שעליו נראים כשיפודים ירוקים. עלי הסמר לא רק נראים כשיפודים - הם דוקרניים, זקופים וקשים. בערבית נקרא הצמח "אם מסאמיר" - אם המסמרים, על שום הדמיון למסמרים. בעברית מזכיר השם "מסמר" וגם "שערות סומרות", כלומר זקורות. סיביו העדינים שמשו בעבר לקליעת סלי נצרים, מחצלות, והפקת נייר.

כעבור כ- 20 דקות הליכה מן המעין נגיע לפיתול חזק בערוץ, למשטחי סלע לבנבנים מבהיקים, ולקבוצת נביעות בשם עין טבעת. בחורף ובאביב מתמלאים הגבים שבמחשופי הסלע מים. ניתן לנצל את המרחב להפעלות או משחקים מתאימים (צלחת מעופפת, למשל). השביל ממשיך בגדה המערבית, וכיוון הליכתנו כעת הוא לצפון. כעבור כמה מאות מטרים נוכל להבחין בנביעות על גבי הסלע בערוץ. כעבור כ- 200 מטרים נוספים נגיע לעין רטט, מעיין המזרים מים למפל ולברכה שתחתיו. בתוך הבריכות ניתן להבחין בשפע בעלי חיים: מיני חרקים, זחלי יתושים, צפרדעי נחלים, קרפדות ועוד.

מכאן נמשיך בהליכה עם השביל. לאחר כקילומטר נעבור תחת חופה של עצי כליל חורש, שפריחתם צובעת באביב את השביל בסגול. כאן מסתיים מסלולנו, בכמאה מטרים של דרך עפר. כיון שדרך העפר יוצאת אל הכביש הראשי, במקום בו אוטובוס אינו יכול להמתין, אנו נחצה את ערוץ הנחל עם תחילת דרך העפר, לגדה המזרחית. האוטובוס יחכה לנו ליד גדר האיצטדיון שבצד הכביש.

נ. צ. סיום: 18075.26970. מסיימים בגשר אלקוש, זוהי נקודה ברורה ביותר, במפה וגם בשטח.

אפשרויות לגיוון המסלול:

• ניתן להגיע לעין זבול מתוך הכפר חורפיש בשביל המסומן בכחול.
• להגיע מרכס פקיעין.
• להגיע מנחל מורן או מנחל נריה (ר' בנפרד).
• להעפיל להר זבול מן הכפר חורפיש בשביל המסומן שחור, דרך אום שראטיט.

• מוטב להימנע מלטייל במסלול לאחר גשם, בגלל שהירידה התלולה מהר זבול לנחל חלקה
• אתר נבי סבלן הוא מקום קדוש. אין להיכנס לאתר עם חניכים, גם לא לשירותים או מים. אם בכל זאת מי מהחניכים או המדריכים נכנס יש לעשות זאת בלבוש צנוע בלבד (מכנסים ארוכים, חולצה עד המרפק- גם בנים), שלא לפגוע ברגשות אנשי המקום.
• יש להיזהר בירידה.
• בנקודת סיום המסלול יש לוודא שהחניכים אינם יוצאים אל הכביש הראשי, ושהאוטובוס מחכה בצדו הדרומי של הכביש (כדי למנוע חציית כביש).

הוראות הגעה ברכב לנקודת ההתחלה: נסע על הכביש הראשי צפת- מעלות (מס' 89). במרכז הכפר חורפיש שני צמתים מרכזיים. במערבי שבהם, נפנה בפניה חדה ימינה עם השלט "נבי סבלן". נעלה בעליה התלולה, שמתעקלת שמאלה, עד לחנית מתחם נבי סבלן בראש ההר. כאן נרד, ונאתר את השביל המתחיל ממבנה הבטון שבדרום החניה. אנו עומדים על הר זבול, בגובה 814 מטרים, ולפני היציאה למסלול ניתן לערוך כאן תצפית של 360 מעלות על סביבותינו.

הוראות הגעה ברכב לנקודת הסיום: מחורפיש יסע כלי הרכב לכיוון מערב כשני קילומטרים, עד לצמת אלקוש. כיון שסיום המסלול הוא בגשר אלקוש - על כביש ראשי - מומלצות ההוראות הבאות: מומלץ לרכב להסתובב סיבוב פרסה בגשר אלקוש, ולהחנות את כלי הרכב כמאה מטרים מן הצומת בימין הכביש (צד דרום), או להמשיך עוד קצת ולחנות בחניון איצטדיון הכדורגל הסמוך.