zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
מרכז ההכנה לטיולים דף הבית » מרכז ההדרכה הוירטואלי » מרכז ההכנה לטיולים » בית גוברין

מאפייני המסלול
אזור: ירושלים, הרי ירושלים ושפלת יהודה
רמת קושי: בינוני
גיל מומלץ: כיתות כל הגילאים
אורך המסלול: כ- 7.3 ק"מ
זמן משוער: 4 - 6 שעות
עונות מומלצות: אביב, קיץ, סתיו, חורף
המסלול כולל טיפוס בסולמות וחבלים
המסלול כולל הליכה / רחצה במים

דירוג הגולשים
הגולשים העניקו למסלול ציון 2 מתוך 5.

טיול פצצה
אחלה טיום ממליץ לכום (me , להבים , חיפה)


דרג/י את המסלול

שימושי
בית גוברין
מהו סודם של אנשי מרשה? טיול בין מערות בנות למעלה מאלפיים שנה...

נתחיל את סיורינו בתוך גן לאומי מרשה בית גוברין. הכניסה לאתר בתשלום. בכניסה ניתן לקבל דף מידע על האתר, עם מפה והסברים קצרים על כל מערה ומערה.

לאורך הדרך בתוך האתר ננסה לברר: מה היה סוד הצלחתה הכלכלית של מרשה? הסיור בתוך האתר עצמו הוא 1.5 ק"מ. בתוך האתר לא נרד מהשביל המרכזי כי ישנם הרבה בורות במקום. רוב המערות באתר הן מהמאות השניה והשלישית לפני הספירה.

נתחיל בחניון בנ.צ. 13940/11140. מהחניון נלך דרומה מטרים בודדים ונעלה לכיוון המערה הפולנית. זוהי מערת פעמון שנחצבה כדי לשמש כבור מים. במלחמת העולם השניה ביקרו בה חיילים פולנים וחרטו בה את סמל הצבא הפולני - הנשר. כאן נפתח את מסלולינו בשאלה: מה היה סוד הצלחתם הכלכלית של אנשי מרשה?

נעבור למערה הסמוכה - הקולומבריום. זו מערה מרשימה במימדיה. קולומבריום הינו מבנה ובו כוכים רבים חצובים בקירותיו לצורך גידול יונים בהם. ממספר הכוכים הרב ניתן להסיק כי גידלו כאן יונים רבות. את היונים גידלו לצורכי למאכל (עוף), כיוני דואר ואת הלשלשת שלהן אספו כחומר דשן. אכילת בשר באותה תקופה היתה פריבילגיה של עשירים. לכן אפשר להסיק כי תושבי האזור היו אמידים מאד אם יכלו להרשות לעצמם להחזיק כל כך הרבה יונים. קיימת אגדה על הקולומבריום.

נפנה לשביל הפונה מערבה, נלך כ- 400 מטרים ונעלה על תל מרשה. כאן נערוך תצפית על השטח. נראה את השטחים החקלאיים מסביב לעיר ואת בתי המגורים על התל.

נחזור לשביל המרכזי. בהמשך השביל נגיע לשתי מערות נוספות: בית הבד והאמבטיות.

ניכנס תחילה לבית הבד. כאן נראה את תהליך הפקת שמן הזית מן הזיתים. חלקי בית הבד שוחזרו היטב ולכן אין צורך בכל המחשה נוספת. בכניסה למערה קיימות אבן רכב ואבן שכב. בעזרת בהמה שסובבה את אבן הרכב היו כותשים את הזיתים. את עיסת הזיתים שנוצרה - הגפת, היו מכניסים לעקלים - סלים שהונחו זה על גבי זה מתחת לבד. ניתן לראות את הבד (בד היא קורת עץ עבה מאד ששימשה להחזקת המשקולות שסחטו את השמן) ואת משקולות האבן הגדולות בצידה השני. הבד מעך את העקלים ונוזל טפטף החוצה. את הנוזל הזה אספו והמתינו עד שהשמן יצוף על פני המים. אז הפרידו ביניהם והתקבל שמן זית טהור. השמן שימש כמו היום לטיגון ותיבול. אך בנוסף, באותה תקופה שימש השמן כחומר משמר (אוכל שמן מחזיק יותר זמן מעמד. אז לא היו אמצעי קירור) וכחומר גלם לסבונים, קרם גוף, בשמים ושאר תמרוקים. עקב השימושים הרבים של השמן היה לו ביקוש רב ולכן גם מחירו היה גבוה. שוב, עוד עדות למצבם הכלכלי הטוב של תושבי מרשה.

המערה ממול היא מערת האמבטיות. כאן היו עשירי העיר מתרחצים כאשר מזרים המים החמים למערה ישב במקום בו לא יכול היה להציץ למתרחץ. הזדמנות נהדרת להשתמש בתמרוקי שמן הזית שלהם.

נמשיך על השביל עד שנגיע לבית מגורים רחב ידיים. מתחת לבית נמצאת מחצבה גדולה שעם הזמן עברה הסבה לבור מים. הראו לחניכים את החציבות על הקיר. ניתן להבחין בבירור כי חצבו כל פעם שכבת גובה אחת, ולאט לאט חצבו עמוק יותר.

בכלל, כל המערות שראינו ונראה הן בעלות פתח קטן, אך הולכות ומתרחבות כלפי מטה. מדוע? השכבה העליונה של הסלע נקראת נארי והיא קשה מאד. השכבה מתחתיה היא קירטון - גיר רך. לכן העדיפו החוצבים לחצוב מעט בשכבה הקשה ואת רוב מאמץ החציבה להשקיע בסלע הרך יותר והקל יותר לחציבה. בבורות מים הפתח הקטן גם הקטין את התאדות של המים החוצה.

בהמשך השביל נגיע למערכת 61. כאן ניקח את החניכים לסיור זריז בתוך מבוך המערכת, וניתן להם לנסות לעבור את המבוך פעם נוספת בלעדינו. האמת, אין אפשרות לטעות. אבל המערכת עושה רושם של מסובכת מאד.

נרד כלפי המערה הצידונית. זו המרשימה מכולן! המערה היא מערת קבורה מקושטת מאד. ציורי הקיר המקוריים דהו עם החשיפה לאור יום ולכן אנו רואים היום את קירות הגבס המגינים על הציורים ומשחזרים אותם. שיטת הקבורה כאן היתה כמקובל באותה תקופה: גופת המת הוכנסה לאחד הכוכים, והכוך נאטם. כעבור שנה היו פותחים את פתח הכוך ואוספים את עצמות המת לתוך חדר המאספה, שם נערמו עצמות כל בני המשפחה. מכאן הביטוי "נאסף אל אבותיו" = מת. הציורים על הקירות גם כן מדגישים את עושרם של בעלי המערה. לא כל משפחה יכלה להרשות לעצמה להחזיק מערה גדולה ומקושטת כזו. הציורים הם ציורי חיות מכל רחבי העולם. ניכר בהם כי הצייר מעולם לא ראה ג'ירפה, פיל או אריה, אלא רק שמע את תיאורם מפי אחרים...

כאן אפשר לסכם את הפרק הראשון של הטיול: מה היתה חכמת אנשי מרשה? הם השכילו לנצל את השטח לעל פני הקרקע ומתחתיה. במקום חם כמו השפלה, הרבה יותר נעים לעבור במערות הקרירות מתחת לאדמה.

מכאן נפנה צפונה לעבר כנסיית סנדחנה (סנט אנה). זוהי כנסיה מהתקופה הביזנטית ששופצה מאוחר יותר התקופה הצלבנית. בהמשך מערות הפעמון הגדולות והמרשימות. עורכים כאן קונצרטים רבים עקב האקוסטיקה האיכותית. תנו למקהלת החניכים שלכם להפגין את כישרון הזימרה שלהם כאן.

במקום לחזור לשביל הראשי של האתר, צאו מהמערות על דרך העפר המובילה מזרחה. המשיכו על הדרך 1.3 ק"מ ופנו לדרך המובילה צפונה. כעבור 2 ק"מ נגיע לכרם (לא לקטוף!) ובתוכו מערת הניקבות. במערה זו ישנם חלקים של נקבות מלאות מים. זהו חלק מאמת המים הרומית במקום. אם אתם נכנסים למים בעונה קרירה, כדאי להביא בגדים להחלפה.

נסיים את המסלול על הכביש הנמצא 200 מטרים צפונית למערה בנ.צ. 14250/11370.

אפשרויות לגיוון המסלול:

  • הרוצים להאריך את המסלול יכולים להמשיך צפונה לעבר חרבת רפע ו/או תל גודד.
  • אזור שפלת יהודה מלא מסלולים רבים שניתן לחבר ביניהם בקלות. לכן זהו אזור המתאים במיוחד לטיול סוכות או פסח הנמשך כמה ימים.
דגשים והוראות בטיחות
יש לעיין בנהלי הבטיחות המחייבים המופיעים באתר ולוודא את יישומם.
  • כל השפלה מלאה מערות ובורות. הקפידו ללכת רק על השבילים ולפקוח עיניים היטב.
  • חלק גדול מהמסלול הוא בשמש. הקפידו על כובעים, בגדים המגנים מפני השמש ושתיה מרובה.
  • הכניסה לאתר בית גוברין הינה בתשלום. טלפון האתר:6811020 - 08. ניתן לקבל בכניסה דף הסבר, אך זה אינו מספיק להדרכה.
הוראות הגעה למסלול

הוראות הגעה ברכב לנקודת ההתחלה: מכיוון קרית גת ניסע על כביש 35 מזרחה או מכיוון בית שמש על כביש 38 דרומה, עד הכניסה לאתר גן לאומי מרשה בית גוברין. נכנס לאתר. הכביש כאן הוא חד סיטרי. אנחנו נעבור על פני הפניה לחניה, נמשיך בכביש לחניה השניה. שם נרד.

הוראות הגעה ברגל לנקודת ההתחלה: המסלול מתחיל בחניון.

הוראות הגעה ברכב לנקודת הסיום: האוטובוס יצא מהאתר ויפנה ימינה (מזרחה) ויסע 2.7 ק"מ. שם נחכה בצד הכביש.


 עיצוב גרפי: ASD interactive   תיכנות וניהול הפרוייקט: עילי אבניכיתבו לנוכניסת מנהלים
התאמת האתר לגולשים בעלי צרכים מיוחדים