zofim.org.il
  
 


 
אתר יזכור
חץ  דפי מידע דף הבית » אתר יזכור » אדיר שטרן

אדיר שטרן פורסם בתאריך 30/5/2008

אדיר, בן שרה ומשה, נולד ביום ה' במרחשון תשי"ג (4.11.1952) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "רמת חן", וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "בליך" ברמת חן, במגמה להיסטוריה. אדיר היה תלמיד טוב והצטיין בפעילות חברתית בבית-הספר ומחוצה לו. הוא היה פעיל בשבט צופי רמת גן, תחילה כחניך ואחר כך כמדריך. מנעוריו התעניין מאוד בכל הקשור בתעופה, ושעות ארוכות היה מבלה בבניית טיסנים ודגמי מטוסים. מקצועו של אביו, כעובד חברת התעופה הלאומית "אל על", אפשר לו להכיר מקרוב את המטוסים השונים ובמשך הזמן הפך מומחה של ממש בזיהוי המטוסים לסוגיהם. הוא התכוון להמשיך בלימודי מנהל עסקים לאחר תום שירותו הצבאי.

אדיר התגייס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות השריון ובקורס מפקדי טנקים, ואת שניהם סיים בציונים גבוהים מאוד, אחר-כך הוצב כמפקד טנק באחד מגדודי השדה של חיל השריון. גם בצבא התבלט כחייל מעולה וכאדם יוצא מן הכלל וזכה בפרס המשק האוגדתי ובפרס הצלף האוגדתי. בזכות הצלחתו הרבה ביחסיו עם אנשים ויכולתו לפקד על אנשיו מתוך חברות טובה, הציעו לו מפקדיו תפקיד של רב סמל גדודי. אדיר נאות לקבל עליו תפקיד זה רק בתנאי שבמלחמה יחזירו לו את הפיקוד על טנק. במלחמת יום הכיפורים השתתף אדיר בקרבות הבלימה ובקרבות ההבקעה ברמת הגולן בתפקיד מפקד טנק. סיפור לחימתו הוא פרשת גבורה והקרבה, וזו היא אולי גם הדרך היחידה להכיר את דמותו האמיתית של האיש, שמיעט בדברים והרבה במעשים. בבוקרו של יום הכיפורים, נסע אדיר ליחידתו ברמת הגולן, למרות שלא קראוהו. כשהגיע למחנה נפח, הייתה יחידתו נתונה בקרבות הבלימה המרים. הוא לא ישב בחיבוק ידיים ומיד החל לפנות טנקים פגועים, ריכז נפגעים והכין טנקים לשימוש מחדש. ביום השני לקרבות החל מארגן תספוקת לעזרת יחידתו, שסבלה אבידות קשות ביותר. השיירה שארגן והוביל אל עבר יחידתו, הותקפה על ידי חיילי קומנדו סוריים, שהצליחו להשמידה כמעט כליל. אדיר הציל את חייו לאחר שהתחזה כמת. לאחר שהסורים נהדפו בידי כוחותינו המשיך אדיר בפעולת ארגון הטנקים שלא נפגעו. ביום השלישי למלחמה הצטרף לכוח בפיקודו של המג"ד, יוסי בן-חנן, והשתתף בקרבות הפריצה אל תוך ה"מובלעת". חברים לקרב מספרים כיצד הציל וחילץ נפגעים בעצמו, כשהוא מגיע תמיד למקום הנכון ברגע הקריטי. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נפגע הטנק שלו בקרב ההבקעה על תל שמס, וננטש בשדה הקרב, לאחר שההתקפה נכשלה. אדיר הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. אביו, שמיאן להמשיך ולהתענות בספקות ובחוסר הבהירות לגבי גורל בנו, יצא בעקבותיו לרמת הגולן. לאחר שבועות רבים של חקירות וחיפושים התברר לו מעל לכל ספק, שהטנק של אדיב נגרר על-ידי הסורים לדמשק, אבל התקווה, שהתעוררה במשפחה לשמע ידיעה זו, נגוזה כאשר הוחזרו גופות החללים מסוריה וביניהן גופתו של אדיר. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

חבריו לנשק הקימו אנדרטה במקום נפילתו של אדיר, אשר הועתקה לשטחנו לאחר פינוי המובלעת בידי כוחותינו; הוריו הקימו לזכרו ולזכר חבריו חדר תרבות וספרייה בבית-ספרו ברמת-חן.