zofim.org.il
  
 


 
אתר יזכור
חץ  דפי מידע דף הבית » אתר יזכור » אלון לינצנברג

אלון לינצנברג פורסם בתאריך 31/5/2008

אלון, בן שושנה ושלמה, נולד ביום י"ח באב תשי"ב (8.8.1952) בחיפה. הוא למד תחילה שנה אחת בבית-הספר הריאלי בחיפה, אחרי-כן סיים שבע שנות לימודים יסודיים בבית-הספר היסודי "רמת חן", ושב ללימודיו התיכוניים לבית-הספר הריאלי בחיפה בפנימייה הצבאית. חבריו של אלון לפנימייה מספרים כי קשה היה להאמין שאלון שנכנס לפנימייה, הוא אותו אלון שיצא ממנה. "כשהגיע, היה נחבא אל הכלים, מעולם לא התבלט ועשה הכל בשקט ובמסירות, שהיו אופייניים לו", סיפר חברו גיורא. "הוא בחר לעצמו אתגרים קשים להתמודד אתם - אם בלימודים, אם באימונים - ומעולם לא אמר נואש. מן הפנימייה הצבאית יצא מחושל, כך שטבעי הדבר שבחר לשרת ב"גולני"..." אלון ניחן בכושר מנהיגות טבעי, תכונה שהתבלטה בכל מסגרת חברתית שהיה בה - בתנועת הצופים, בבית-הספר ובפנימייה הצבאית. עוד בבית-הספר היסודי, בכיתה א', נבחר לתפקיד רמטכ"ל במסיבת יום העצמאות, אשר בה נחלקו הילדים לפי מבנה צה"ל וחילותיו. אלון היה חובב אמנות, אהב מוסיקה ושירה והשתתף במקהלת בית- הספר. כישרונו הטכני מצא אף הוא אפיקים לתחביבים שונים של מלאכה ויצירה והוא שמח לעזור בתיקון כל קלקול או תקלה. עוד בבית-הספר יצר מגבס את מפת פרשת-המים של ישראל, שהייתה מלאכת מחשבת.

אלון גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1970. בילדותו חלם על טיס והטייסים היו לו סמל ודוגמא להערצה. אך כשהגיע מועד גיוסו, בחר אלון בחטיבת "גולני" בטענו כי הכשרתו בפנימייה הצבאית, הועידה אותו לשרת בחיל הרגלים. "התרשמתי מאד מביטחונו העצמי, מכושר הארגון ומהצורה שבה טיפל בפלוגה", סיפר מוטי פרדר, אחד הקצינים ששירת עם אלון. "באימון הקיץ, כאשר לעתים היינו נתפסים למצבי-רוח - בא אלון עם העליזות האופיינית לו ועם קלות הדעת, כביכול, שהסתירה רצינות וכושר עבודה נדירים, והרים לנו את המוראל..." כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, מיהר אלון למפקדת יחידתו בבונקר הפיקוד בקוניטרה. "השעה הייתה 6 בערב ביום הכיפורים", תיאר יגאל טל, מפקד הפלוגה המסייעת, את רגע בואו של אלון לקו החזית. "פתאום נפתחה הדלת ואלון התפרץ פנימה, תרמיל על גבו ועל פניו חיוכו המיוחד. הוא הציף אותנו בעשרות שאלות ומיד הייתה הרגשה שדמותו ממלאת את כל הבונקר. הוא נכנס מיד לתפקיד, ארגן את חלוקת המזון והתחמושת, אחר כך החליף את אודי בן-גרא הי"ד, כמפקד מוצב 109". ביום חמישי, כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) כשעסק יחד עם פקודיו בהתבצרות, נפתחה הפגזה כבדה והוא נפגע מרסיסי-פגז שהתפוצץ לידו. הוא פונה מהמקום בעודו בהכרה מלאה, אך כעבור זמן- מה נפטר מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

בפתק שנמצא כעבור זמן בארנקו של אלון, היה כתוב: "להורים! במידה ופתק זה יגיע אליכם - וזה יקרה במקרה אחד... סליחה שזה קרה, אבל לא הייתה ברירה..."