zofim.org.il
  
 


 
אתר עובד סוציאלי תנועתי
חץ  דפי מידע דף הבית » אתר עובד סוציאלי תנועתי » הטרדה מינית

הטרדה מינית פורסם בתאריך 26/8/2014

הטרדה-תקיפה מינית

בשנת 1998, חוקק החוק נגד הטרדה מינית [עד שנתיים מאסר] ועל פיו, יש לדווח [גם על פי הוראות מנכ"ל משרד החינוך] לפקיד סעד לחוק נוער או למשטרה [גם אם הגיל הוא מתחת לגיל האחריות הפלילי - 12]. החוק מתייחס גם למקומות העבודה/מוסדות חינוכיים וציבוריים ומחייב לקיים בהם בעלי תפקיד לנושא. בתנועת הצופים ניתן לפנות למזכ"ל, למנהלת משאבי אנוש ולעובד הסוציאלי התנועתי.

 

הגדרה של הטרדה מינית:

  "כל מעשה או התייחסות בעלי אופי מיני הנכפים על אדם שלא מרצונו ואינם נעימים לו או פוגעים בו".

 

קיימת קשת של התייחסויות מילוליות ופיזיות מהטרדה מינית ועד לתקיפה מינית:

-          כינויי גנאי, כינויים בעלי אופי מיני.

-          כתובות על הקיר[גרפיטי].

-          התפשטות במקום ציבורי או מול אחר.

-          שליחת פתקים או תמונות בעלות אופי מיני.

-          לחץ חברתי להשתתף בפעילויות בעלות אופי מיני, לעיתים כמשחק חברתי.

-          הצצה לשירותים ולמקלחות.

-          התחככות ב"טעות" באזורים אינטימיים של אחר.

-          משיכה בבגדים ו\או הפשטה.

-          נגיעה באברי גוף, חדירה למרחב האינטימי של אחר.

-          תקיפה, סחיטה ואיומים,  אונס.

 

ישנם הבדלים בולטים בין חיזור והטרדה:

חיזור                                             הטרדה

הרגשה טובה                                  לא נעים

הדדיות                                          חד צדדי

בחירה                                           כפייה

משיכה                                           דחייה

מחמיא                                           משפיל

תחושת שליטה במצב                       חוסר אונים

 

על הקשת הזו נמצאים מצבים רבים ולעיתים קרובות, שני אנשים מפרשים בצורה שונה את אותה סיטואציה. בעוד האחד יכול להתכוון לחיזור האחר, חווה זאת כהטרדה... המפתח ליציאה מאי הבנות כאלו טמון, איך לא, בהידברות. חשוב להבהיר את כוונותינו ביחסים, בכלל, וביחסים  בעלי פוטנציאל מיני, במיוחד.

 

חשוב מאוד להעלות את הנושא לדיון, בכל מסגרת אפשרית בשבטים ובהנהגות על מנת להעלות את המודעות.יש להעביר מידע  על הנושא ולאפשר קשת של רגשות, דעות ותגובות. חשוב לא לעורר היסטריה. יש לאוורר מיתוסים ודעות קדומות בנושא ולנסות להמחיש כללי זהירות והימנעות ממצבים מסוכנים ויחסים מסוכנים.

יש ליידע בדרכי פעולה: מה עושים בסיטואציה, למי פונים וכיו"ב.

ניתן להעשיר את החניכים במידע על נושא המיניות, תקשורת אסרטיבית, הגנה עצמית ועוד. קיימות גם תוכניות מניעה של משרד החינוך ואחרים, כגון האגודה הישראלית לתכנון המשפחה. ניתן להיעזר בעו"ס התנועתי.

 

במקרה שחניך/ה משתף/ת באירוע בו הוטרד/ה או נפגע/ה מינית:

חשוב, קודם כל, לתת לגיטימציה לפגיעה ולהתנהגותו ורגשותיו של הקורבן (זה בסדר לקחת את זה קשה, לא לתפקד ולאבד שליטה בסיטואציה). חשוב להקשיב לרצון הקורבן ולהציע טווח של פעולות אפשריות: לקרוא מיד להורים, להתלונן במשטרה, להתרחץ*, לאכול ולקבל סיוע מקצועי.

 

*להתרחץ רק במידה ואין חשש לשיבוש/אובדן ראיות (לעיתים, יש צורך בבדיקה פיזית לאיסוף ראיות) .
 

טיפול בתוקף

במקרים בהם חניך הטריד ו\או תקף מינית יש לטפל בנושא ללא דיחוי ולבודד את החניך מהפעילות.

-     יש להקשיב לחניך באופן פרטי וביחידות, להקפיד על תגובה רגועה עד כמה שאפשר.

-     יש להתייחס למעשה הפוגעני של החניך ולא אל אישיותו: "המעשה שעשית חמור ואינו מקובל בחברה..".

-     יש להעביר לחניך מסר ברור שמעשה של פגיעה מינית הוא חמור מאוד ונמצא מחוץ לחוק ולנורמות התנהגות מקובלות.

-    יש להסביר לחניך שהוריו ישותפו בפרטי אירוע הפגיעה.

-    יש להסביר לחניך ובהמשך להוריו כי על פי חובת הדיווח אנו מחויבים לדווח לפקיד/ת-סעד או לחוקר/ת ילדים ונוער על האירוע.