zofim.org.il
  
 


 
אתר עובד סוציאלי תנועתי
חץ  דפי מידע דף הבית » אתר עובד סוציאלי תנועתי » התמודדות עם הצקות

התמודדות עם הצקות פורסם בתאריך 26/8/2014

 התמודדות עם הצקות בקרב חניכים

מרבית החוקרים מסכימים כי הצקה מתאפיינת בכך שגורם אנושי דומיננטי (יחיד או קבוצה) בעל השפעה וכוח (המציק/ים), מפגין באופן עקבי התנהגות אנטי חברתית , המכוונות  ישירות לפגיעה בפרט שהוא פחות דומיננטי. התוקפים רוכשים עליונות כלפי קורבנם, שבדרך כלל אינו מסוגל להתגונן והינו חלש מבחינה פיסית, רגשית או חברתית, בדרכים שונות ורבות. באמצעות גורמים פיזיים: גודל פיזי וכוח גופני; באמצעות כוח חברתי בתוך הקבוצה ובאצעות ידיעת חולשותיו של הקורבן.

מושג ההצקה, בשונה מסוגי אלימות אחרים, מתייחס למצב בו קיימים יחסי כוחות א-סימטריים. מדובר במצב בו החניך החשוף לפעולות השליליות מתקשה בהגנה על עצמו, ומצוי בחוסר ישע מסוים, נוכח החניך או החניכים הפוגעים בו.

ההצקה יכולה להכיל שישה גורמים:

1.      כוונה להזיק-  החניך המציק נהנה ללגלג על הקורבן ו/או לנסות לשלוט בו, וממשיך בהתנהגותו גם כאשר מצוקת הקורבן ברורה.

2.      עוצמה ומשך זמן- ההצקה משתרעת לאורך תקופה ארוכה, ועוצמתה בשילוב עם המשכיותה מביאים לפגיעה מתמשכת וחזקה בקורבנה.

3.      כוחו של המציק – לחניך המציק יתרון על קורבן, מבחינה פיזית ו/או חברתית. כוחו יכול לנבוע מהפרש גילי או מהבדלי מין.

4.      פגיעות הקורבן – החניך הקורבן אינו יכול להגן על עצמו במידה מספקת והוא בעל תכונות פיזיות ו/או פסיכולוגיות ההופכות אותו לפגיע יותר.

5.      חסך בתמיכה- החניך הקורבן מרגיש מבודד וחשוף. יתכן מצב בו הוא חושש לדווח על הצקה מחשש לתגמול.

6.      תוצאות- קיים נזק להערכתו העצמית של הקורבן. זה יכול להיות ארוך טווח, ולהוביל לכך שהחניך הקורבן ימנע מלהגיע לשבט/או לפתח התנהגויות תוקפניות בעצמו.

 

 הצקה ישירה והצקה עקיפה

קטגוריית ההצקה הישירה כוללת בתוכה הצקה פיזית והצקה מילולית, לעומת הצקה עקיפה.

הצקה ישירה כוללת בתוכה אינטראקציה בין אישית המתרחשת בטווח של קרבה פיזית, מגע. הצקה ישירה יכולה להיות פיזית או מילולית.

הצקה עקיפה כוללת לדוגמא: הפצה זדונית של שמועות ושקרים , הטלת חרם , מניעת השתתפות בפעולות חברתיות או כל פעילות אחרת שאינה מאפשרת לקורבן ליטול חלק בפעילויות חברתיות של סביבתו.

 

הצקה גופנית והצקה מילולית

הצקה גופנית כוללת לדוגמא: דחיפות, מכות, בעיטות ונגיעה במקומות פרטיים (אינטימיים) של החניך קורבן ההצקה; לקיחה או השחתה של חפציו האישיים, וכל התנהגות אלימה אחרת שיש בה היבט גופני.

הצקה מילולית כוללת לדוגמא: לגלוג , קריאה בשמות גנאי (קללות), העלבה, השפלה, הפחדה, איומים, סחיטה כספית, הערות גזעניות וביטויים אחרים המכוונים לפגוע בחניך מסוים, וכל התנהגות אלימה אחרת שיש בה היבט מילולי.

 מרבית ההצקות מתבטאות בהתעללות מילולית.

 

תנאים וגורמי רקע המעודדים התנהגויות של הצקה :

גורמי הסביבה החינוכית: אופי הסביבה החינוכית, טיב הפיקוח והאקלים החברתי  נמצאו מרכזיים בהשפעתם על שכיחות וחומרת ההצקה המתרחשת במוסדות חינוכיים.

חוקרים מצאו כי בהצקה בדרך-כלל מעורבים יותר מהמציק וקורבנו. 85% ממקרי ההצקה מתרחשים כאשר צופים בהתרחשות אנשים נוספים. כלומר, סיטואציית ההצקה מתרחשת, לרוב, בהקשר של קבוצת השווים.

קבוצת השווים ממלאת מספר תפקידים באירועי הצקה- הצטרפות, עידוד, צפייה פסיבית ולעתים התערבות.

הצטרפות: בני קבוצת השווים המתקהלים סביב הצקה עשויים להיות קריטיים להתחלה ולתמיכה בה.

עידוד: בני קבוצת השווים נוטים לתת תשומת לב חיובית למציק ולא לקורבן. החיזוק שהם נותנים למציק עשוי לתרום לשמירת כוחו ומעמדו בקבוצה ועליונותו היחסית מול הקורבן.

צפייה פסיבית: בני הקבוצה שצופים בהצקה באופן פסיבי מחזקים בעצם אי-עשייתם את פעולת המציק.

התערבות: באמצעות ההתערבות בני קבוצת השווים עשויים להפחית ואף להפסיק הצקה. מאידך, בני קבוצת השווים עלולים להצטרף למציקים בפעולת ההצקה.

 

מאפייניו של החניך המציק:

מהתבוננות בילדים/מתבגרים המציקים ניתן לראות כי מרביתם נוטים  לאימפולסיביות והתנהגותם אנטי חברתית במצבים מגוונים ,הנם בעלי מבנה גוף המשדר כוח פיסי, בעלי צורך חזק לשלוט באחרים וחסרי אמפטיה לקורבנות ההצקה. חניכים אלה, בניגוד לדעה הרווחת הנם בעלי דימוי עצמי טוב ונהנים ממעמד ופופולאריות בקבוצה. לדעת חלק מהמציקים עיסוק בהצקה מהווה מקור חשוב לרמת המקובלות שלהם בין שאר חברי הקבוצה.  בנוסף לכך חניכים אלה נוהגים  בעוינות כלפי הסביבה המחנכת  המתבטאת באי שיתוף פעולה, ויכוחים מרובים ואלימות כלפי הסביבה המנסה להשפיע על התנהגותם וחינוכם.

מאפייניהם של קורבנות הצקה: בדרך כלל קורבנות ההצקה הם בעלי מבנה פיסי קטן יותר מאחרים או סובלים ממבנה גוף שמן, חסרי בטחון עצמי, סובלים מדמוי עצמי נמוך, בעלי דעה שלילית על עצמם ועל מקומם בחברה הסובבת אותם. הם תופסים את עצמם (שלא בצדק) כלא מוצלחים, לא חכמים, ביישניים ומכוערים. ככלל, לחניכים אלה אין חבר אחד קרוב, הם אינם אגרסיביים או קנטרנים כך שאין להסביר את היותם קורבנות בהתנהגות פרובוקטיבית כלפי אחרים. לעיתים קורבנות ההצקה הנם חניכים שעלו לארץ לא מכבר, אינם מצויים עדין ברזי התרבות והעברית עדין לא שגורה בפיהם. חלק אחר מקורבנות ההצקה (בעיקר בנות) סובלים מהצקה על רקע העובדה שאינם מעוניינים בקשר קרוב עם המציקים. רוב הקורבנות מעדיפים לא לספר להורים או למדריכים על ההצקות, אינם מאמינים כי  יעזרו או מסוגלים לעזור ומאמינים שדיווח למבוגרים רק יחריף את מצבם. חניכים אלה משדרים למציקים כי אם יותקפו,  סביר להניח שלא ינקטו באמצעים או יגיבו כנגד המתקיפים. בדרך כלל יגיבו חניכים מהקבוצות הנמוכות הנחשפים להצקה בבכי, ובקבוצות היותר בוגרות בפרישה מחיי החברה ובהתבודדות. קבוצה קטנה יותר של קורבנות הם הקורבנות הפרובוקטיביים  המפגינים התנהגויות המשלבות פחד ואגרסיביות ובדרך כלל הם סובלים מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות והם יוצרים סביבם אוירה טעונה  ומתוחה.

 

הצקה בקרב בנים ובנות

הצקה מתרחשת בכל שכבת גיל. כאשר בין שיכבה ד' לכיתה ח' נראית תדירותה הגבוהה ביותר. קיימות נקודות שוני ודמיון בתופעת ההצקה בקרב בנים ובנות. בנות נוטות יותר להשתמש בשיטות עקיפות, הקשורות לתחום החברתי, כגון: הטלת חרם, מניפולציות חברתיות והפצת שמועות. לפני גיל ההתבגרות מציקים תוקפים בעיקר את בני מינם ואז בתחילת גיל ההתבגרות (כיתות ה'-ח') , נראית עליה בשכיחות ההצקה כלפי המין השני. עם העלייה בגיל משתנה גם אופי ההצקה וההצקה המילולית וההצקה העקיפה-החברתית, הופכות בחלקן להטרדה מינית (הצקה בעלת אופי מיני) .

 

הסביבות השונות בהם מתרחשת ההצקה

הצקה מתרחשת לרוב כאשר קיים פיקוח מועט על קבוצת חניכים, בעיקר כאשר הקבוצה עוסקת במשחק בחצר, בהמתנה להסעה למפעל שבטי/תנועתי ובין הפעולות.

 

סימנים המעידים על הימצאותו של קורבן להצקה

קוראים לחניך בשמות גנאי

צוחקים על החניך ומפחיתים בערכו

משפילים את החניך

מצווים עליו לעשות משהו בניגוד לרצונו

        מתייחסים אליו כאל עבד החייב לבצע את רצון המציק

        דוחפים ומרביצים  לחניך

        לוקחים או מחביאים או משחיתים לחניך חפצים

        לא משתפים את החניך בפעילות או משחק

     

התמודדות

א.        הגברת המודעות של החניכים לגבי התופעה ,חומרתה והצורך בפעולה משותפת להתמודדות יעילה בהתנהגויות של הצקה.

ב.      הגדרת חוקים ברורים נגד הצקה.

ג.       הבהרת ציפיות לגבי ההתנהגויות האלטרנטיביות להצקה, במיוחד במצבים "מעוררי הצקה".

ד.      חיזוק ועידוד חניכים  המסייעים לקורבנות ההצקה והמיידעים את ציבור המחנכים על אירוע הצקה וחיזוק מציקים המפגינים התנהגות של התחשבות ואינם עוסקים יותר בהצקה.

ה.     שימוש באסטרטגיות הדרכה המעודדות  שיתוף פעולה וסיוע בין חניכים (התנהגויות אלטרנטיביות להצקה)

ו.         הפעלת סנקציות משמעותיות, מיידיות, מותאמות גיל ומצב, ועקביות כלפי החניך המציק בעקבות מעשי הצקה.

ז.       הקדשת פעילות חברתית העוסקת בנושאים הקשורים להצקה .

ח.     הכנת קוד התנהגותי המגדיר באופן אופרטיבי מהי הצקה, פרוט ספציפי של התוכנית למניעת הצקה , רשימת בעלי התפקידים ואחריותם ופרוט דרכי התגובה של השבט למעשי הצקה ואלימות.  

 

קיום שיחה עם החניכים אשר יכולה לכלול את הסוגיות  הבאות :

מהי הצקה?

כיצד מרגישים חניכים הסובלים מהצקה?

מדוע בכלל מציקים למישהו?

האם רק ילדים מציקים ?(לעיתים גם מבוגרים מציקים..)

 כיצד יכול ילד הסובל מהצקות להפסיק את ההצקות?

 האם הצקת פעם למישהו ?

כיצד ניתן לעזור לחניך הסובל מהצקות?

כיצד השבט יכול לעזור לחניכים הסובלים מהצקות?

 

משחקי תפקידים:  במשחקי תפקידים מביאים סיטואציות של הצקה אופייניות ומבקשים מהחניכים  לתרגל תפקידים בתרחישים המוצגים ע"י המדריך . החניך יכול לשחק את תפקיד המציק , הקורבן או החניך שנוכח בשעת אירוע ההצקה. לאחר מכן  ניתן לשוחח עם החניכים על תחושותיהם לגבי הסיטואציה שהוצגה במשחקי התפקיד.לאחר מכן  אפשר לתרגל  תגובות יעילות יותר של הקורבנות להצקה.