תנועת הצופים בישראל היא חלק מתנועת הצופים העולמית ופועלת במסגרת "התאחדות הצופים והצופות בישראל". תנועת הצופים נוסדה בשנת 1919 והיא תנועת הנוער הראשונה, הגדולה והמשפיעה ביותר בישראל. התנועה פועלת באמצעות מרחבי חינוך בלתי פורמלי (שבטים) ומחנכת בני נוער בכיתות ד'-י"ב חילונים ודתיים כאחד, לערכים חברתיים וציוניים. כיום מונה התנועה כ-90,000 חניכים בכ-240 שבטים הפרוסים ברחבי הארץ, מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום.
מטרתה העיקרית של התנועה היא לחנך בוגרים ערכיים ואחראים, הנכונים לכלל אתגרי החיים, אזרחים תורמים ונתרמים בחברה בה הם חיים ופועלים.
בבסיס החינוך הצופי עומדת דמות הצופה הבוגר המוגדר כאזרח טוב ומועיל המקיים הלכה למעשה את מידות הצופה ופועל ברוח ההבטחה הצופית. אהבת הארץ והעם נטועה עמוק בליבו של הצופה והוא פועל להעמקת הקשר בין המורשת היהודית לבין החיים במדינת ישראל. הצופה הבוגר רגיש למצוקות חברתיות, פועל לשינוי ולתיקון החברה, לשמירה על כבוד האדם וחירותו ולשמירה על זכותם של כל פרט וקבוצה לקיום אורח חיים על פי אמונתם. הצופה הבוגר יפעל מתוך סובלנות וקבלת האחר, ליצירת מכנה משותף וערבות הדדית בין שונים-שווים בחברה הישראלית.
מתוך כך, תנועת הצופים מהווה מרחב בטוח, בו מאפשרים לכל חניך לפתח את יכולותיו האישיות ותרגומן לעשייה למען הכלל.
מתבצעות בפריפריה
בעשור האחרון
הפעילות המגוונת של התנועה מספקת מענה חברתי וחינוכי, מתמודדת עם האתגרים הלאומיים בהיבט הייחודי של תקופתם: כפי שבעבר נרתמו חברי הצופים ליישוב הארץ ולקליטת עלייה, כך כיום התנועה מתמקדת בבניית שבטים קהילתיים, בחיזוק הפריפריות, בשילוב אוכלוסיות מיוחדות – כגון נוער עם צרכים מיוחדים (צמי"ד), נוער בסיכון ועולים חדשים מהתפוצות, ובחיזוק הזיקה היהודית-ישראלית בארץ ובתפוצות (תוכנית "צופי צבר עולמי").
תנועת הצופים היא תנועה ממלכתית, בלתי מפלגתית. ערכיה הם ערכים אנושיים אוניברסליים המותאמים לערכיה של מדינת ישראל. התנועה מחנכת למעורבות חברתית, זהות יהודית-ישראלית, דמוקרטיה, עזרה לזולת, חברות ורעות ,שוויון ואהבת הטבע והגנה עליו. כל זאת ברוח עשרת מידות הצופה.
ייחודה של התנועה בהיותה תנועת נוער בלתי מפלגתית. התנועה שומרת על עצמאותה בכך שאינה נתמכת ע"י גוף מפלגתי כלשהו ומימונה מגיע מתמיכה ממשלתית (תקנת תנועות הנוער ותקנת שנת השירות), לצד השתתפות הורים בתשלום עבור הפעילות. מתוך כך, בתנועה חברים חניכים מכל גווני הקשת הפוליטית, הפועלים ביחד ונהנים ממרחב מגוון של ריבוי דעות.
הכלים והערכים שמקנה התנועה לחניכיה הניבו דורות של בוגרים המשתלבים בתפקידי מפתח בכל תחומי העשייה והם מובילים את המדינה מתוך תחושת שליחות.
על תרומתה לקידום החברה הישראלית, זכתה תנועת הצופים בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל (2007), תעודת הצטיינות מטעם המשרד לביטחון פנים על פועלה בכלא אופק בעבודה עם בני נוער כלואים (2019) ואות נציבות משרד המשפטים למחלקת הגשמה, על פעילותן של הקומונות המשתלבות (2019).
ייעוד התנועה
ֿתנועת הצופים העבריים בישראל, תנועת נוער ציונית, המקימה ומפתחת מרחבי חינוך צופי, למגוון קהילות בכל רחבי הארץ. מחנכת את חניכיה ומעודדת את בוגריה להיות אזרחים מעורבים המקיימים הלכה למעשה את מידות הצופה ואת ההבטחה הצופית.
התנועה מושתתת על רוח התנדבות ומחויבות של בני הנוער. עשייה זו נתמכת על ידי רשת מקצועית של מתנדבים ואנשי חינוך. אהבת הארץ והעם היא בלב הצופה. אנו פועלים להעמקת זהות יהודית–ישראלית המשלבת בין המורשת של העם היהודי על מגזריו השונים, לבין התרבות וההוויה המתגבשת במדינת ישראל.
תנועת הצופים מטפחת חיים קבוצתיים דמוקרטיים ; שואפת לשינוי פני החברה, לשמירה על כבוד האדם וחירותו, תוך יצירת מכנה משותף וערבות הדדית בין שונים-שווים בחברה הישראלית. מתוך כך, תנועת הצופים מהווה מרחב בטוח, בו מאפשרים לכל חניך לפתח את יכולותיו ולהיות אזרח תורם ונתרם בחברה. התנועה היא חלק מתנועת הצופים העולמית ופועלת עם הסתדרויות הצופים האחרות במסגרת "התאחדות הצופים והצופות בישראל״.
הצופה דברו אמת
הצופה נאמן לעמו, למדינתו ולשפתו
הצופה חבר מועיל בחברה, אוהב עבודה ועוזר לזולת
הצופה רע לכל אדם ואח לכל צופה
הצופה אדיב
הצופה אוהב את החי והצומח ומגן עליו
הצופה איש משמעת
הצופה אינו נופל ברוחו ובצר לו מצטחק
הצופה חסכן
הצופה טהור בדיבורו ובמעשיו
התנועה מחולקת לחמש עשרה הנהגות בחלוקה על פי מחוזות, הפזורים ברחבי הארץ.
כל הנהגה אחראית על השבטים שבתחומה, על כל היבטי הפעילות: חינוכית, מנהלתית ובטיחותית.
הפעילות בשבטים מתקיימת בקבוצות גילאיות:
שכבה צעירה – ד'-ו'
שכבת נעורים – ז' עד ט' (שנת ט' מוקדשת לקורס הדרכה ומנהיגות)
שכבה בוגרת (שכב"ג) – י'-יב'
הפעילות בשכבה הצעירה ובשכבת הנעורים נערכת על פי עיקרון החינוך הבלתי פורמלי של "נוער מדריך נוער", כך שחניכי השכבה הבוגרת מהווים דוגמא ומדריכים את החניכים הצעירים מהם. כל שכבה מאורגנת כגדוד תחת רשג"דים, שהם עצמם מדריכים ותיקים מהשכבה הבוגרת גם כן.
המדריכים של השכבה הבוגרת הם בוגרי צופים, לרוב מרכזי שבטים, אחרי שירות צבאי המקבלים הכשרה ייעודית לתפקידם.
בכל שבט פועלים מספר צוותי חניכים הממלאים תפקידים התומכים בפעילות החינוכית, הנקראים "פעילים" והם אחראים על נושאי: קהילה, צופיות, מחסן, שיווק וניו-מדיה, בטיחות ונגישות.
התנועה מחולקת לחמישה עשר הנהגות בחלוקה על פי מחוזות, הפזורים ברחבי הארץ.
כל הנהגה אחראית על השבטים שבתחומה, על כל היבטי הפעילות: חינוכית, מנהלתית ובטיחותית.
הפעילות בשבטים מתקיימת בקבוצות גילאיות:
שכבה צעירה – ד'-ו'
שכבת נעורים – ז' עד ט' (שנת ט' מוקדשת לקורס הדרכה ומנהיגות)
שכבה בוגרת (שכב"ג) – י'-יב'
המסע בצופים הוא יותר מתכנית הדרכה, הוא התפיסה החינוכית של תנועת הצופים שנותנת מענה לצרכים רבים ומגוונים. בבסיס המסע בצופים עומדים שלושת עקרונות החינוך הצופי: קבוצה קטנה, טבע ואתגר.
במסע בצופים החניך.ה קודם כל מתפתח.ת כצופה וזאת באמצעות למידה בהתנסות, חוויות בטבע, פיתוח תחושת מסוגלות ועמידה באתגרים. כמו כן החניכים.ות מגבשים.ות עמדות דרך שאילת שאלות, מחשבה, עיסוק בדילמות והפנמת ערכים. כל חניך וחניכה חווים.ות תהליך חינוכי המשכי, רב שנתי, מתפתח ועשיר מכיתה ד' ועד יב'.
חווית המסע היא:
מגוונת – כל פעולה נראית אחרת
מותאמת – כל קבוצה והמסע שלה
מעודכנת – נכונה לתקופה לזמן ולמקום
מתפתחת – חוויה המשכית ומצטברת
מאפשרת – בחירה, שינוי, ותגובה למציאות